לקוחות וידידים נכבדים,

בית המשפט דחה את עמדת רשות המסים וקבע כי תגמולי ביטוח סיכוני אשראי שהתקבלו בגין מכירת מוצרים שתמורתם לא נפרעה, אינם נחשבים לתמורה בעסקה והמוכר יכול להוציא "הודעות זיכוי"

בית המשפט המחוזי מרכז- לוד, דן לאחרונה בערעורים מאוחדים שעוסקים בשאלה משפטית משותפת ואשר הוגשו כנגד רשות המסים מטעם חברת תנובה וחברות אחרות.

השאלה המשפטית היא, האם הכנסה שהתקבלה מתגמולי ביטוח מתוקף פוליסת ביטוח סיכוני אשראי של המוכר וזאת בעקבות כשל תמורה של הקונה שוללת את הזכאות להוצאת הודעות זיכוי וקבלת החזר מס עסקאות.

חברת תנובה רכשה פוליסת ביטוח שמעניקה לה את הזכות לקבל תגמולים בקרות אירוע של "כשל תמורה" בגין סחורות שנמכרו. במסגרת פעילותה מכרה תנובה לרשת מגה מוצרים, ועקב כניסתה של מגה להליכי חדלות פירעון היא לא קיבלה את התמורה. תנובה הפעילה את הביטוח שלה מול חברת הביטוח וקיבלה שיפוי של כ – 85% מסך החוב. במקביל חברת תנובה הוציאה שלוש הודעות זיכוי בסך כולל של כ – 45% מסכום החוב (יתרת החוב כוסתה על ידי קופת הפירוק) ודרשה את החזר מס העסקאות הגלום בהם. רשות המסים הוציאה לתנובה שומת עסקאות בטענה כי הודעות הזיכוי הוצאו שלא כדין שכן משעה שהחוב כוסה על ידי פוליסת הביטוח של תנובה, שוב אין מדובר בחוב אבוד.

כב' השופט שמואל בורנשטיין  דחה את טענות רשות המסים וקיבל את הערעור, מן הטעמים הבאים:

1. ראוי להבחין בין מערכת היחסים שבין העוסק לקונה לבין מערכת היחסית החיצונית והנפרדת של העוסק עם חברת הביטוח. ההסדר של "חוב אבוד" ממוקד במערכת היחסים שבין העוסק לבין הקונה בלבד, ובמסגרתו הבחינה היא האם הושלמה העסקה בעצם תשלום התמורה על ידי הקונה אם לאו. לפיכך משעה שהחוב לא שולם ולא עתיד להשתלם על ידי הקונה, אזי מדובר בחוב אבוד.

2. בית המשפט הבחין בין תגמולים המגיעים מידי חברת ביטוח או ערב של החייב/הקונה שאכן יש לראות בהם תשלום התמורה בעד המוצרים ולפיכך אין לראות בהם חוב אבוד, לבין תגמולים המגיעים מחברת הביטוח של המוכר שהם חיצוניים לעסקה ואין בכוחם לשלול מהחוב את המעמד של "חוב אבוד". בית המשפט פירש כך את הוראת הפרשנות של רשות המיסים בענין חובות אבודים, ולעניין זה אף אמר כי בכל מקרה, הוראות פרשנות של רשות המיסים הן אך ורק בגדר הנחיות מקצועיות פנימיות שלהם, ואינן מחייבות את בית המשפט בבואו לפרש את הוראות הדין.

3. באשר לטענת רשות המסים לפיה קבלת עמדת המערערת תביא לכפל פיצוי, נקבע כי אין לקבל טענה זו משום שהמערערת נשאה בתשלומי הפרמיות לחברת הביטוח, שהיא כאמור מערכת הסכמית חיצונית ונפרדת. עוד הוסיף בית המשפט כי לפי הוראות הפוליסה והוראות הדין, הסכום שיתקבל מידי רשויות מע"מ יוחזר במלואו לחברת הביטוח ובכך ניתן מענה לחשש בדבר קבלת "כפל פיצוי" על ידי תנובה. בית המשפט אף ציין כי בנסיבות העניין, ספק האם לא היה ראוי לאפשר לתנובה להוציא את הודעות הזיכוי ולהקטין את עסקאותיה גם בהנחה שפוליסת הביטוח לא הייתה מחייבת את תנובה להשיב לחברת הביטוח את סכום המע"מ.

4. כמו כן, ציין בית המשפט, ביחס להתחייבות המדינה לו הייתה מתקבלת עמדתה, להקטין כלפי הקונה (מגה) את תביעת החוב שהוגשה מטעמה בהליכי חדלות הפירעון, כי אין לאפשר למגה להתעשר בהותרה בידה של מס התשומות שניכתה ביתר על חשבון כיסה של חברת הביטוח. בית המשפט לא מצא סיבה להעדיף גם את כלל הנושים (קופת הפרוק של הלקוח), על פני הנושה האחד (תנובה) שעמו נעשתה העסקה שהמע"מ בגינה לא שולם.

לפסק הדין המלא אנא >> לחצו כאן

פסק הדין מעלה סוגיות אותן יש לבחון ביחס לנסיבות הספציפיות של המקרה הרלוונטי. למשרדנו מומחיות רבה בתחום המיסים, לרבות בקשר עם ייעוץ בנושאים כגון החזר מס עסקאות וחובות אבודים. נשמח לעמוד לרשותכם בכל סוגיה בתחומים אלו, וכן בכל שאלה או הבהרה.

בכבוד רב,

הרצוג, פוקס נאמן