תחום ה-ESG (איכות סביבה, חברה וממשל תאגידי) עובר התפתחויות רבות בתקופה האחרונה והופך אט אט מפרקטיקה וולונטרית לחובה מנדטורית. שיקולי ה-ESG הולכים ונהיים מרכיב מרכזי בהליכי קבלת ההחלטות במגזר העסקי והפיננסי.

בהתאם לכך, ניתן לראות בשנים האחרונות כיצד התקדמו חברות מכל התחומים מניהול שולי של אחריות תאגידית עד לכדי מדידה וניהול אסטרטגי של נתוני ESG וכי תחום ה ESG הולך ונהיה סטנדרט בסיסי בעיקר בזירה הבינלאומית והחשיבות של שיקולי ESG בעסקאות שוק ההון ברחבי העולם הולכת וגוברת.

עם זאת, נקודת התורפה של תחום ה-ESG כיום הינה העדר הסטנדרטיזציה והאחידות במדדים אשר יספקו לחברות, ולמשקיעים שפה משותפת ויכולת להבין בצורה טובה יותר את סיכוני ה ESG, לאתר הזדמנויות בתחום, להשוות ולבצע החלטות מושכלות על בסיס מסד נתונים אמין. בהקשר זה תחום ה-ESG הגיע בשבועות האחרונים לציון דרך היסטורי, כאשר פורסמו שני תקנים חדשים של ארגון התקינה הבינלאומי IFRS (International Financial Reporting Standard) במטרה לספק כלים לבחינה וניתוח של סיכונים והזדמנויות הקשורים לקיימות ואקלים בסטנדרטים אחידים וגלובליים.

בהמשך לאמור, אנחנו מתכבדים להביא לידיעתכם סקירה אודות התקנים החדשים וכן עדכונים בדבר התפתחויות וחידושים אחרונים בתחום ה-ESG בישראל ובזירה הבינלאומית.

אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה או הבהרה נוספת בקשר לנושאים המובאים להלן.

צוות הרצוג  ESG

 

 

1. תקני הדיווח החדשים של IFRS

ביום 26 ביוני 2023 ארגון התקינה החשבונאי הבינלאומי IFRS (International Financial Reporting Standard), השיק שני תקני דיווח חדשים המקדמים את הסטנדרטיזציה ואחידות דיווחי ESG והכנסתם תחת מעטה העבודה השגרתית של רואי החשבון וחשבים פיננסים. על השקת התקנים עמלה המועצה הבינלאומית לתקני קיימות ISSB (International Sustainability Standards Board) שהוקמה לפני כשנתיים בכנס COP26 על ידי IFRS במטרה לקדם סטנדרטים גלובליים, מקיפים ואיכותיים לגילויי קיימות המתמקדים בצרכי המשקיעים והשווקים הפיננסים.

התקנים שפורסמו יחייבו חברות לספק מידע על האחריות התאגידית שלהן, על סיכונים והזדמנויות הקשורים לקיימות ולאקלים והאסטרטגיה שלהן לטיפול בהם. מדובר בצעד שמתחיל רשמית את הסדרת דיווחי ה-ESG בעולם. מדובר בדוח נפרד שיופיע לצד הדוחות הכספיים ויצור לראשונה סטנדרטיזציה של התחום, כאשר הפוקוס נכון לעכשיו הוא בסיכוני אקלים ופליטות פחמן.

 

התקנים:

• התקן הראשון, IFRS S1: מספק סדרת דרישות כלליות לגילויי קיימות הקשורים למידע פיננסי, במטרה לאפשר לחברות לתקשר למשקיעים על הסיכונים וההזדמנויות הקשורות לקיימות העומדות בפניהם בטווח הקצר, הבינוני והארוך. הגילויים נוגעים למידע על השפעות ותלות החברה בקהילה, במשאבי טבע ועוד.

• התקן השני, IFRS S2: מגדיר ומרחיב גילויים ספציפיים הקשורים לאקלים. מטרתו היא לדרוש מתאגיד לחשוף מידע על הסיכונים וההזדמנויות הקשורות לאקלים בדוחות הכספיים. התקן חל:

  • סיכונים פיזיים של התאגיד הקשורים לאקלים (climate-related physical risks)
  • סיכוני מעבר הקשורים לאקלים ופליטות פחמן (climate-related transition risks)
  • הזדמנויות הקשורות לאקלים העומדות לרשות התאגיד (climate-related opportunities available to the entity)

 

התקנים מחייבים חשיפת מידע על כל הסיכונים וההזדמנויות הקשורים לקיימות שניתן לצפות באופן סביר שישפיעו על תזרים המזומנים של התאגיד, גישתו למימון או עלות ההון. (ההגדרה במקור: sustainability-related risks and opportunities that could reasonably be expected to affect the entity’s prospects). חשיפת הפרטים עתידה לסייע לקוראים של הדוחות הפיננסים להבין האם התאגיד עומד ומנהל בצורה מקצועית את הדרישות הבאות:

• תהליכי הממשל, הבקשה והנהלים בהם משתמש התאגיד כדי לנטר, לנהל ולפקח על סיכונים והזדמנויות הקשורות לקיימות.
• אסטרטגית התאגיד לניהול סיכונים והזדמנויות הקשורות לקיימות.
• תהליכים בהם משתמש התאגיד כדי לזהות, להעריך, לתעדף ולנטר סיכונים והזדמנויות הקשורות לקיימות.
• ביצועי התאגיד ביחס לסיכונים וההזדמנויות הקשורות לקיימות, לרבות התקדמות לקראת יעדים שהתאגיד קבע או נדרש לעמוד בהם על פי חוק או רגולציה.

 

התקנים תקפים לתקופות דיווח שנתיות אשר יתחילו בראשון בינואר 2024 וידווחו בדוח נפרד לדוחות הכספיים. השקת התקנים החדשים מחזקים את מגמת דיווחי ה-ESG והגילוי הקשורים לקיימות בשוקי ההון ברחבי העולם ויסייעו לשפר את האמון בחברות ואת האמון בגילויי קיימות כחלק ממערך קבלת החלטות השקעה.

נציין כי התקנים החדשים אינם מחייבים בדיווח באופן אוטומטי והרגולטור המקומי נדרש לאמץ אותן בהתאם לשיקול דעתו על מנת שיהפכו למחייבים במסגרת דוחות כספיים של חברות מדווחות. בהתאם לתפיסת ה-ISSB לכל מדינה המיישמת את ה-IFRS יש את החופש לבחור האם לחייב חברות בדיווח ולהחליט מי הגוף שיפקח על דיווחי האקלים, כאשר המלצת ה- ISSB היא שהגוף האחראי על הדיווחים הכספיים יהיה הסמכות גם בדיווחי האקלים.

לפרטים נוספים אודות תקני ה-IFRS >> לחצו כאן

"The jurisdictional journey to implementing IFRS S1 and IFRS S2 – Adoption Guide Overview" – בחודש האחרון, פרסם ארגון IFRS סקירה של מדריך אימוץ והטמעה של תקני IFRS S1 ו- IFRS S2 לרגולטורים שונים המתוכנן לצאת בחודשים הקרובים, המתאר את המנגנונים והמסלולים שהארגון ביחד עם מועצת ISSB מפתחים כדי לתמוך ביישום הרגולטורי של התקנים החדשים ולהקל על תהליך ההטעמה והאחידות בתחומי השיפוט השונים.

לפרטים נוספים אודות מדריך ה-IFRS >> לחצו כאן

 

 

2. ארגון הבינלאומי לניירות ערך IOSCO קורא לרגולטורים לשלב את תקני הדיווח החדשים של IFRS במסגרות הרגולטוריות שלהם

הארגון הבינלאומי לניירות ערך IOSCO (International Organization of Securities Commissions) אשר הינו הפורום המוביל למדיניות וקביעת סטנדרטים לרגולטורים בנושא ניירות ערך, הודיע על אישורו לאימוץ תקני הקיימות החדשים אשר פרסם ארגון ה-IFRS, בצעד שכינה "צעד מרכזי לקראת מידע עקבי, בר-השוואה ואמין בתחום הקיימות". הארגון קורא ל-130 הרגולטורים בתחומי השיפוט החברים בפורום, אשר יחדיו מסדירים יותר מ-95% השווקים הפיננסים העולמיים, לשקול את שילוב תקני ה-IFRS החדשים במסגרות הרגולטוריות שלהם.

לפרטים נוספים אודות הצהרת IOSCO >> לחצו כאן

 

 

3. סינגפור מקדמת דיווח מנדטורי בהיבטי אקלים עבור חברות ציבוריות ופרטיות כאחד

הרגולטורים בסינגפור ACRA (Accounting and Corporate Regulatory Authority) ו- SGX RegCo (Singapore Exchange Regulation), כחלק מתוכנית לדיווחי חובה הקשורה לאקלים שהושקה בשנה שעברה למען בניית מפת דרכים לדיווחי קיימות של חברות בסינגפור, פרסמו הצעה במסגרתה חברות פרטיות וציבוריות גדולות יידרשו לספק גילויים הקשורים לאקלים בהתאם לתקני הגילוי החדשים של ISSB ושל IFRS.

לפי הצהרה של הרגולטורים, ההצעה לדיווח אקלים חובה שואפת לשמור על מעמדה של סינגפור כמרכז עסקי עולמי, ובמקביל לתרום לתוכנית הירוקה של סינגפור 2030 – אסטרטגיית המעבר בר-קיימא של הממשלה שמטרתה לחזק את המחויבות של סינגפור למטרות הפיתוח בר קיימא של האו"ם (UN's 2030 SDGs). נכון לעכשיו, סינגפור דורשת רק מחברות רשומות במגזרים נבחרים, ביניהם: פיננסים, חקלאות, מזון, מוצרי יער ואנרגיה לספק דיווח אקלים מותאם ל-TCFD (Task Force on Climate-Related Financial Disclosures), כאשר כל יתר המנפיקים שאינם במגזרים הנבחרים, נדרשים להחיל את ה-TCFD על בסיס 'ציית או הסבר'.

על פי הצעות הרגולטורים כל המנפיקים הרשומים בסינגפור, לרבות אלה המאוגדים בחו"ל, כמו גם נאמנויות עסקיות ו-REITs (Real Estate Investment Trust) יידרשו לדווח על גילויים הקשורים לאקלים החל משנת הכספים 2025, כאשר חברות לא רשומות בסינגפור  עם הכנסות של לפחות מיליארד דולר, יידרשו להתחיל לדווח משנת הכספים 2027.

הרגולטורים הוסיפו כי הם מתכננים לערוך סקירה בשנת 2027 על תוכניות להרחיב את דרישות הגילוי האקלימי לחברות שאינן רשומות למסחר בסינגפור עם הכנסות של לפחות 100 מיליון דולר, ובכך להרחיב משמעותית את כמות החברות הנדרשות לספק גילויים אלה, כאשר הדיווח יתחיל לקראת שנת הכספים 2030.

עוזר מנכ"ל  ACRA, מר קולדיפ גיל אמר: "דיווח אקלים מהימן ועקבי הינו חיוני להנעת אחריות ופעולות החלטיות של חברות. הדיווח ידרבן חברות להתחייבויות Net Zero ולזרז את המעבר של סינגפור לכלכלה ירוקה".

מר מייקל טאנג, ראש המשרד לפיתוח בר-קיימא, SGX RegCo, אמר: "חברות הנסחרות ב-SGX הינן בחזית דיווחי הקיימות. תחילת מגמת דיווח בחברות גדולות שאינן נסחרות, מוסיף להתקדמות מגמת גילויי אקלים. מאמצים אלה יוצרים מעגל שמקדם העלאת סטנדרטים ומאפשר לתאגידים בסינגפור לתרום תרומה גדולה לקיימות גלובלית".

לפרטים נוספים אודות הצעת ACRA ו-SGX RegCo >> לחצו כאן

 

4. הצהרת רגולטור האיחוד האירופי לציפיות גילויי קיימות בתשקיפים

הרגולטור של האיחוד האירופי לתחום ניירות ערך ושווקים ESMA (European Securities and Markets Authority) הכריז בהצהרה רשמית את ציפיותיו לגילויי קיימות בתשקיפי הון שאינם מניות. ההנחיה נועדה לתמוך ביכולת המשקיעים לקבל החלטות השקעה מושכלות, לספק למנפיקים הבנה של גילויים רגולטוריים אשר יצופו מהם לחשוף ולהבטיח התנהלות וגישה מותאמת לדרישות גילוי שעשויות להידרש על ידי רשויות לאומיות שונות.

מהקווים המנחים בהצהרה של ESMA עולה כי יש ציפייה ממנפיקים לספק את הבסיס לכל הצהרות הנוגעות לפרופיל הקיימות שלהם, כגון התייחסות לנתונים או הנחות יסוד, פירוט תקני שוק או תוויות ספציפיות, או התייחסות למחקר או ניתוח של צד שלישי.

ההצהרות כוללות גם הנחיות בהקשר איגרות חוב אשר ידרשו לעמוד במדדי ביצוע קונקרטיים KPIs (Key Performance Indicators) וכן יעדי ביצועי קיימות SPTs (Sustainability Performance Targets), אשר מעלות את רף המדדים לבחינת אגרות החוב בהיבט של אקלים וקיימות.

לפרטים נוספים אודות הצהרת ESMA >> לחצו כאן

 

 

5. הנחיות ה-OECD לארגונים רב לאומיים בנושא התנהגות עסקית אחראית

בחודש יוני 2023 פרסם ארגון ה-OECD (Organization for Economic Co-operation and Development) מהדורה מעודכנת של הנחיותיו להתנהלות עסקית אחראית מצד ארגונים רב לאומיים: "OECD Guidelines for Multinational Enterprises". ההנחיות נועדו לעודד התנהלות חיובית של תאגידים רב לאומיים בכל הקשור לתרומתם לקידום כלכלי, סביבתי וחברתית ובמקביל למזער השפעות שליליות הנובעות מפעילות, מוצרים או שירותים של התאגיד. ההנחיות מכסות את כל תחומי המפתח של ה-ESG, לרבות זכויות אדם, זכויות עובדים, סביבה, שוחד, אינטרסים של צרכנים, גילוי, מדע וטכנולוגיה, תחרות ומיסוי. במהדורה המחודשת של ההנחיות נוספו המלצות מעודכנות להתנהלות עסקית אחראית בתחומי מפתח כגון שינויי אקלים, מגוון ביולוגי, טכנולוגיה, יושרה עסקית ובדיקת נאותות של שרשרת האספקה ועוד.

לפרטים נוספים אודות OECD Guidelines >> לחצו כאן

 

 

6. הצעת חברי קונגרס רפובליקנים נגד דיווחי והשקעות ESG

בוועדת השירותים הפיננסים של בית הנבחרים בקונגרס האמריקאי (House Financial Services Committee)  הודיעו מספר רפובליקנים על שורה של הצעות חוק שמטרתן לדחות את השפעת יוזמות ה-ESG בשווקי ההון והפיננסים, כולל הצעות לפגוע במאמצים לדרישות גילוי הקשורות לאקלים על חברות וצמצום יכולתם של משקיעים לבחון אלמנטים של קיימות בהתנהלות חברות. הצעות החוק שעלו מבקשות לצמצם את חובות הדיווח ולהתיר דיווח רק על נושאים שנקבעו כי מהותיים וכן להגביל את יכולת הרגולטורים לקדם גילוי של סיכונים פיננסים הקשורים לאקלים.

לפרטים נוספים אודות הצעות החוק חברי הקונגרס>> לחצו כאן

 

 

7. הרגולטור האוסטרלי הגיש תביעת Greenwashing נגד Vanguard Investment Australia 

הרגולטור האוסטרלי לנושא חברות, שווקים ושירותים פיננסי ASIC (Australian Securities & Investment Commission), הודיע כי פתח בתביעה משפטית נגד  Vanguard Investment Australia ("Vanguard"), בטענה שמנהל ההשקעות של Vanguard הציג טענות שווא והטעיה לגבי אחת מקרנות ה-ESG המנוהלות על ידה, שנועדה להציע למשקיעים חשיפה להשקעות בינלאומיות בריבית קבועה, תוך סינון חברות עם פעילות בתחום דלקים מאובנים, אלכוהול וטבק. על פי טענות ASIC, לא נעשה מחקר ובדיקה מעמיקה בנושא השקעות הקרן, מה שחשף משקיעים להשקעות הקשורות לדלקים מאובנים, למרות מצגיה של Vanguard.

סגנית יו"ר ASIC, גב' שרה קורט: "אנו רואים שהסינון והמחקר שבוצעו מטעם Vanguard היו מצומצמים בהרבה מזה שהובטח למשקיעים, ואנו רואים בכך דוגמה נוספת להתיירקקות". בתגובה, מנהל ההשקעות של Vanguard הדגיש את הפעולות שנקטה הקרן כדי לחזק את תהליך העבודה שלו מאז, כולל מינוי ראש מוצר ESG, הוספת תאימות ומקורות מוצר בצוותי הגילוי והפיקוח של הקרן, שיפור תהליך בדיקת הנאותות והשקעה בטכנולוגיה משופרת.

לפרטים נוספים אודות תביעת Vanguard>> לחצו כאן

 

 

8. הודו הכריזה על כללי גילוי והשקעה חדשים ביחס לקרנות ESG

מועצת ניירות ערך והבורסה של הודו, SEBI (Securities and Exchange Board of India) פרסמו עבור קרנות ESG מספר כללי גילוי והשקעה חדשים. המועצה קבעה כי קרנות ESG יצטרכו להשקיע לפחות 80% מנכסיהן בניירות ערך בהתאם להוראות הספציפיות של המועצה במטרה להקל על מימון ירוק תוך מתן דגש על חשיפה מוגברת והפחתת סיכון התיירקקות.

על פי הכללים החדשים, מנהלי נכסים יוכלו כעת להציע קרנות ESG תחת סדרה של אסטרטגיות מוגדרות, כולל הדרה, אינטגרציה, סינון חיובי, השקעות אימפקט, יעדים ברי קיימא ועוד. כאמור, 80% מנכסי קרן ESG יצטרכו להיות מושקעים בהתאם לכללים של המועצה ובנוסף, לפחות 65% מהנכסים יידרשו להיות מושקעים בחברות המדווחות על הנחיות מקיפות של אחריות עסקית ודיווח קיימות וגילוי בהתאם להנחיות BRSR שנכנסו לתוקף בהודו בשנת 2021 (Business Responsibility and Sustainability Reporting).

לפרטים נוספים בנושא>> לחצו כאן

 

למשרדנו מומחיות רבה בליווי שוטף וייעוץ לתאגידים, לרבות בתחום ה-ESG. נשמח לעמוד לרשותכם בכל סוגיה בתחומים אלו, וכן בכל שאלה או הבהרה