מרכז מדיה

חוק ההסדרים 2023-2024 – כיצד משפיע על דיני התחרות?

29 מאי 2023

חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023-2024) ("חוק ההסדרים") אושר ביום ה-23 במאי 2023, בקריאה שלישית במליאת הכנסת.

על פי הצהרות הממשלה, חוק ההסדרים מורה על תיקוני חקיקה שנועדו לצמצם את יוקר המחיה במוצרי מזון וטואלטיקה. האם מטרה זו תושג? ספק רב.

בכל מקרה ברור כבר כעת, כי לשינויים שהכניס חוק ההסדרים בחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 ("חוק התחרות") ובחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014 ("חוק המזון") יהיו השלכות מרחיקות לכת, שישפיעו באופן משמעותי על ענף המזון, ועל ענף גידול הפטם.

 

כיצד מתקן חוק ההסדרים את חוק המזון?

בגרסאותיו הקדומות יותר כלל חוק ההסדרים יוזמה ל"פירוק" של יבואנים גדולים, באופן שיוטל איסור על יבואנים לייבא מספר מותגים מובילים. יוזמה זו נגנזה אמנם (לעת עתה), אך גם בהעדרה, חוק ההסדרים מוביל לשינוי דרמטי של חוק המזון:

  • הוראת שעה שמטילה איסור כמעט מוחלט על מיזוגי חברות בענף המזון:

    החל מיום 1 ביוני 2023, ועד ליום 31 בדצמבר 2024, חוק המזון יאסור על מיזוגי חברות בין "ספק" שמחזור המכירות שלו עולה על כ-307.5 מיליון ₪, לבין "ספק" שמחזור המכירות שלו עולה על 30 מיליון ₪.
    בד בבד, הממונה על התחרות יוכל לאשר מיזוג כאמור אם : (1) המיזוג אינו צפוי להשפיע כלל על התחרות בישראל; או (2) אם אחד הצדדים למיזוג עתיד לחדול מפעילות עסקית ללא המיזוג, אין חברה אחרת שעשויה לרכוש את החברה שעתידה לחדול מפעילות ואשר מיזוג עמה עדיף לתחרות בישראל, והתועלת לתחרות בישראל מהמיזוג עולה על התועלת מאי-מיזוג.
    הוראת השעה לא תחול על מיזוג חברות שהוגשה לגביו הודעת מיזוג לפי חוק התחרות לפני יום ה-1 ביוני 2023.
    מדובר באיסור חסר תקדים. מיזוגי חברות הם הכוח המניע של הכלכלה. הטלת איסור – כמעט גורף – על מיזוגים בתחום מסוים, מהווה צעד חריג מאין כמותו, שלטעמנו לא יוביל לשיפור התחרות או להורדת מחירים.

  • הוראת שעה שמבקשת להקל על קמעונאים מסוימים לפתוח סניפים:

    סעיף 17 בחוק המזון אוסר על "קמעונאי גדול" לפתוח "חנות גדולה" נוספת ב"אזור ביקוש" כהגדרתו בחוק, אלא אם קיבל לכך את אישור הממונה על התחרות.
    כעת, נכללה בחוק המזון הוראת שעה שתחול בין יום 1 ביוני 2023 ועד ליום 31 במאי 2026, ולפיה "קמעונאי גדול" לא יידרש לקבל את אישור הממונה על התחרות על פתיחת חנות כאמור, בתנאי שיעמוד בדרישות שעיקרן – מכירה משמעותית של מצרכים שמקורם אינו ב"ספקים גדולים" כהגדרתם בחוק. במילים אחרות,  אם עיקר המכירות של הקמעונאי הגדול הוא מצרכים שסיפקו ספקים שאינם "ספקים גדולים" (השיעור כעת עומד על 55%), הרי שיקל על הקמעונאי הגדול לפתוח סניפים נוספים לרשת שלו.
    לא ברור כיצד נקבע אותו שיעור של 55%, והאם מדובר בשיעור ריאלי או אפקטיבי. ימים יגידו אם ההקלה שהוכנסה לחוק מהווה תמריץ מספק לקמעונאים גדולים להגביר את רכישותיהם מספקים קטנים.

  • הגדלה של תקרת העיצומים הכספיים על הפרות חוק המזון:

    תקרה העיצומים הכספיים בגין הפרה של חוק המזון נסקה. קודם לתיקון, העיצום המקסימלי שבסמכות הממונה על התחרות להטיל על תאגיד עם מחזור מכירות של מעל 10 מיליון ₪, אשר הפר את הוראות חוק המזון כאמור בסעיף 27(א), עמד על עד 8% ממחזור המכירות שלו, ועד 26 מיליון ₪. כעת התקרה הועמדה על 40 מיליון ₪. שינוי זה מגדיל משמעותית את החשיפה לסיכוני הגבלים עסקיים בכל הנוגע לחוק המזון.

  • הוראת שעה הקובעת איסור "הנחה אסורה":

    חוק המזון יכלול הוראת שעה שתחול בין יום 1 בינואר 2024 ועד ליום 31 בדצמבר 2025, הכוללת איסור על "ספק גדול" לתת "הנחה אסורה" ל"קמעונאי גדול" (ואיסור מקביל על "קמעונאי גדול"). "הנחה אסורה היא הנחה הניתנת על מצרך מסוים של הספק הגדול, במישרין או בעקיפין, ומותנית ברכישה של מצרך אחר של אותו ספק גדול. מדובר למעשה באיסור על "קשירה" בין מוצרים שונים של הספק באמצעות מתן הנחות.

חוק ההסדרים מוסיף סייג משמעותי לפטור החקלאי בכל הקשור לענף הפטם

ה"פטור החקלאי" המאפשר למגדלים של תוצרת חקלאית לתאם ביניהם את מהלכיהם המסחריים, הוא חלק אינהרנטי מחוק התחרות מזה עשרות שנים. בבסיס הפטור החקלאי ניצבת ההבנה, כי יש לאפשר לחקלאים תיאום כזה, לנוכח הקשיים הייחודיים הכרוכים בהליך גידול התוצרת החקלאית, קשיים שהוכרו גם בפסיקת בית המשפט העליון. ובהם: העונתיות של התוצרת החקלאית; חיי המדף הקצרים שלה; חוסר הוודאות בייצור לרבות התלות בגורמים אקסוגניים ובחסדי שמים, כדוגמת פגעי טבע ומחלות; התוצרת החקלאית היא מוצר יסוד, ולכן יש להבטיח אספקה רציפה שלה לשוק בכל עת.

עד התיקון הנוכחי, ה"תוצרת חקלאית" אליה התייחס הפטור החקלאי כללה פירות, ירקות, גידולי שדה, חלב, ביצים, דבש, בקר, צאן, עופות או דגים.
חוק ההסדרים בנוסח שהתקבל שולל את האפשרות ליהנות כראוי מהפטור החקלאי ככל שמדובר במגדלי פטם, חקלאים העוסקים בגידול עופות, וזאת החל מיום 1 באוקטובר 2023.
כך, לפי התיקון שאומץ, הפטור החקלאי לא יחול על הסדר שכל כבילותיו נוגעות לגידול ושיווק בסיטונות של תוצרת חקלאית מגידול מקומי מסוג עופות, אם אחד הצדדים להסדר הוא מגדל עופות שהוא או "אדם קשור" אליו מחזיק משחטה. בד בבד, החוק מאפשר למגדלים הקשורים לאותה משחטה – היינו מגדלים שהם חלק מאותה אינטגרציה – לתאם את מהלכיהם.

כמו כן, שר האוצר ושר החקלאות, בהתייעצות עם גורמים רלוונטיים (כגון מועצת הלול, הממונה על התחרות, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת), יהיו רשאים לקבוע כי הסדר בין מגדלי עופות אשר אחד הצדדים לו מחזיק משחטה, לא ייחשב הסדר כובל, לתקופה שתיקבע, אשר לא תעלה על שישה חודשים. החלטה כזו תתקבל לאחר שישקלו השרים שיקולים שונים המפורטים בחוק כגון ההכנסה הממוצעת של מגדלי העופות, הפגיעה בענף העוף, שיקולים הקשורים לעודפי התוצרת הצפויים וכיו"ב.

המשמעות האופרטיבית של שינוי הפטור החקלאי היא כי מעת כניסת החוק לתוקף יהיו אסורים על פי החוק הסדרי ויסות בין מגדלי עופות, אשר לפחות אחד מהם הוא "אדם קשור" למשחטה (אלא אם מדובר בהסדר בין מגדלים הנמנים על אותה אינטגרציה). חשוב להדגיש, כי הסדרים מסחריים שונים בין מגדלי עופות ייבחנו לגופם, על פי דיני התחרות והשינוי האמור בחוק לא בהכרח ישפיע עליהם.

חפשו לפי +