לקוחות וידידים יקרים,

אנו מבקשים לעדכנכם כי המשרד להגנת הסביבה פרסם את תזכיר חוק האקלים, אשר גובש כחלק מיישום מחויבויותיה הבינלאומיות של מדינת ישראל במסגרת אמנת האקלים והסכם פריז, ועל רקע מהלכים גלובליים המתבצעים בימים אלה להתמודדות  עם משבר האקלים.

מטרת החוק המוצע הינה להגדיר לראשונה בחקיקה ראשית מסגרת ארגונית במישור הלאומי להתמודדות עם המשבר, תוך התמקדות בשני היבטים מרכזיים: מניעה וצמצום פליטות גזי חממה לפי תכניות ויעדים מוגדרים; וקידום ההיערכות להשפעות משבר האקלים ולנזקיו.

להלן יפורטו בקצרה הדגשים העיקריים העולים מן התזכיר:

1. יעדים להפחתת פליטות גזי חממה – מוצעים יעדים לאומיים ארוכי טווח להפחתת פליטות גזי חממה, המחולקים ל-2 תקופות: בין השנים 2030-2049 – הכמות השנתית של פליטות גזי חממה תעמוד על 73% מהכמות השנתית שנמדדה בשנת 2015; ומשנת 2050 ואילך – 15% מהכמות שנמדדה בשנת הבסיס.
2. תכנית לאומית ארוכת טווח להשגת היעדים הלאומיים של הפחתת פליטות גזי חממה – מוצע כי השר להגנת הסביבה יביא לאישורה של הממשלה תכנית לאומית כאמור עד סוף שנת 2025, שתכלול יעדי ביניים ושורה של פעולות אופרטיביות. החוק יעגן את הצורך באישור התוכנית והליכי אישורה, לרבות תוך התייעצות של השר עם ועדה מייעצת וועדת מומחים. מוצע לעגן בחוק את חובת כל משרדי המשלה (ורשויות ציבוריות רלבנטיות) לערוך תכניות היערכות לשינוי האקלים, יישומן ודיווח לגביהן עבור כלל מגזרי המשק.
3. תוכניות היערכות לשינוי אקלים – מוצע כי בתוך שנתיים יוכנו על ידי משרדי הממשלה (או ע"י רשויות ציבוריות לפי דרישת השר) תוכניות שמטרתן לצמצם את הנזקים הצפויים משינוי האקלים בסקטור הרלבנטי לאותו משרד.
4. מידע ודיווח –התזכיר מציע לעגן את סמכותו של השר לדרוש כי ימסרו לו מידע ומסמכים לצורך מילוי תפקידיו, ולהקים מנגנון דיווח ובקרה לרשות המחוקקת אודות יישום התוכנית הלאומית.
5. ועדה מייעצת לשינוי אקלים –תזכיר החוק מבקש להקים ועדה מייעצת לשינוי אקלים שתפקידיה הם לייעץ לשר בגיבוש התוכנית הלאומית, לפרסם הנחיות להכנת תוכניות הערכות לשינוי אקלים ולעקוב אחר יישום התוכנית הלאומית ותכניות ההערכות לשינוי אקלים. ועדה זו תורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים וכן נציגי קבוצות בעלות עניין.
6. ועדת מומחים עצמאית –תזכיר החוק מציע להקים ועדת מומחים לשינוי אקלים אשר תפעל באופן עצמאי ובלתי תלוי במקבלי ההחלטות. כחלק מתפקידיה יהא עליה להגיש את חוות דעתה על התכנית הלאומית, לרבות יעדיה ויישומה.
7. הסמכות להתקין תקנות, לרבות בדבר תסקיר לשינוי אקלים – על פי התזכיר, השר יהיה ממונה על ביצוע הוראות החוק ויוסמך להתקין תקנות ליישומו, לרבות קביעת חובה להגשת תסקיר לשינוי אקלים שיבחן את ההשפעות הצפויות של תכניות תשתיות תחבורה או הקמת מבנים על כמות הפליטות והתאמתן לתכניות ההיערכות השונות.

עוד צוין בפרק עיקרי החוק שבתזכיר ובהצעת החוק כי במקור הוצע לכלול בתזכיר תיקונים עקיפים לחוקים המסדירים מיסוי על דלקים (חוק הבלו על הדלק, התש"ח-1958 וחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952), באופן שסמכותו של שר האוצר להטיל בלו או לשנות שיעורי מס תקבע תוך התחשבות בעלויות החיצוניות מפליטות פחמן הנגרמות כתוצאה מהשימוש בדלק. אולם, כך צוין בתזכיר , הצעה זו לא נכללה בנוסח תזכיר החוק הנוכחי לאור העדר הסכמת שר האוצר.
הערות לתזכיר ניתן להגיש עד ליום ב' 10.05.2021 באתר משרד המשפטים.

לנוסח תזכיר החוק המלא >> לחצו כאן 

במקביל לפרסום תזכיר חוק האקלים, פרסם משרד האנרגיה להערות הציבור את מסמך מפת הדרכים למשק אנרגיה דל פחמן עד שנת 2050. מדובר בתוכנית מדיניות ארוכת טווח אשר נועדה להכין את תשתית משק האנרגיה בישראל, ואשר גובשה על רקע משבר האקלים, התקדמות הטכנולוגיה ומאפייניה של ישראל, ומתוך צורך להתמודד עם הפחתת פליטות גזי חממה. מפת הדרכים מסתמכת על 7 עקרונות כלליים אסטרטגיים: מעבר המשק לאנרגיית שמש ואיתו הצורך באגירה מאסיבית, השקעה ובחינת טכנולוגיות מתחדשות (לרבות מימן ותפיסת פחמן), טכנולוגיות עתידיות, פיתוח ותכנון רשת החשמל, קירוב הייצור לצריכה ברשת החשמל, טרנספורמציה אנרגטית במשק הביתי, ומעבר לרכב חשמל.

מפת הדרכים מתייחסת לארבעה יעדים ראשיים בסקטור האנרגיה, כדלקמן: הפחתת פליטות גזי חממה במשק האנרגיה המוגדר כ"יעד העל", הפחתת פליטות גזי חממה במגזר החשמל, יעילות באנרגיה (שיפור שנתי בעצימות אנרגיה), הפחתת אחוז שימוש בפחם בתמהיל יצור חשמל. מפת הדרכים מציבה לגביהם יעדי הפחתה לשנת 2050 ויעדי ביניים לשנים
2018 ו-2030.

כמו כן, מפת הדרכים מתייחסת בהרחבה לתנאים ההכרחיים למימוש היעדים האמורים, שאלה עיקריהם:

1. העלאת אחוז האנרגיה המתחדשת ובפרט אנרגיה סולארית;
2. העלאת אגירת האנרגיה באופן משמעותי;
3. הטמעה של טכנולוגיות נוספות במשק החשמל;
4. פיתוח רשת החשמל ויכולת הולכת אנרגיה מתחדשת;
5. עמידה ביעדים של הפחתת הפליטות בשלושה סקטורים משלימים שהם תעשייה, תחבורה ומבנים אשר כולם תלויים באנרגיה לפעילותם השוטפת– מבחינת מגזר התעשייה מתייחסת מפת הדרכים לכך שהסבת התעשייה לדלת פחמן דורשת השקעה הנדסית וטכנולוגית ולכן ידרשו תהליכים ארוכי טווח. על פי המסמך, בטווח הקצר והבינוני יש לקדם חיבור מפעלים לגז טבעי, במקביל לתהליכים ארוכי טווח של חשמול ממקור סולארי, מעבר למימן כחול/ירוק והתייעלות בצריכת אנרגיה. במגזר התחבורה מצוין, בין היתר, כי יש צורך בהחלפת דלקים בתחבורה הכבדה;
6. סקטור הגז הטבעי – מפת הדרכים מציינת כי המעבר לגז טבעי תרם משמעותית למעבר למשק אנרגיה נקי וכי בטווח הקרוב והבינוני ימשיך להיות לו ביקוש גבוה בארץ ובעולם ולכן צפוי המשך פיתוח משק הגז הטבעי בישראל. ואולם, לאור הצורך בהפחתת פליטות גז חממה, הגז הטבעי הופך ל"דלק מעבר", כאשר תמשיך להבחן ולהיות מקודמת מדיניות יצוא הגז הטבעי, תוך בחינת שילוב/החלפת מימן/ביוגז בהתבסס על אותה מערכת תשתיתית.

בנוסף, מפת הדרכים מפרטת את העקרונות לפיהם יש לבחון את המדיניות עליה עומד משק האנרגיה – אמינות אספקה ובטחון אנרגטי, כלכלה וסביבה. מפת הדרכים מתייחסת למודלים מוצעים לתרחישים עתידיים וכן מפרטת שורה של צעדי מדיניות הנדרשים על מנת להשיגם במגזרים השונים.

הערות לתוכנית ניתן להגיש עד ליום ה' 20.5.2021, לכתובת דוא"ל: project2050@energy.gov.il (ר' גם אתר משרד האנרגיה).

לנוסח התוכנית המלאה >> לחצו כאן.

למצגת שהוצגה לעיתונות בעניין >> לחצו כאן.

נשמח לעמוד לרשותכם לשאלות והבהרות בנושא.

מחלקת איכות הסביבה ושינוי אקלים 
הרצוג פוקס נאמן.

האמור לעיל נועד להציג את עיקרי המסמכים ואינו בבחינת חוות דעת או ייעוץ משפטי.

לאתר פורום רגולציה סביבתית >> לחצו כאן