לקוחות וידידים יקרים,

אנו מבקשים לעדכן אתכם ביחס לשני נושאים בעלי חשיבות –

האחד, שינויים בתשלום דמי הבראה בשנת 2024 – הקפאה של תעריף דמי ההבראה והפחתת תשלום בגין יום הבראה והעברת סכום ההפחתה למדינה.

השני, פסיקה חדשה ותקדימית ביחס לאיסור הפלית עובדים מחמת משקל.

 

שינויים בתשלום דמי הבראה בשנת 2024

1. בתאריך 23.1.2024 נחתם בין הממשלה ושורת מעסיקים במגזר הציבורי לבין ההסתדרות הכללית הסכם קיבוצי בנוגע להפחתת תשלום מכל עובד שזכאי לדמי הבראה והקפאת מחיר יום הבראה בשנת 2024.

2. הסכם קיבוצי זה היווה נדבך במסגרת ההתמודדות עם הגירעון אליו נקלעה המדינה בעקבות המצב השורר מאז 7.10.2023 וההוצאות התקציביות הרחבות הנובעות מהלחימה. "תרומת" תשלום בגין דמי הבראה והקפאת מחיר יום הבראה נועדו לבטא את התגייסות העובדים להתמודדות המשק עם הוצאות הלחימה ומצב המשק.

3. ההסכם הקיבוצי קבע כי ייכנס לתוקף לאחר השלמת הליכי חקיקה בנושא. בתאריך 12.3.2024 הושלם הליך החקיקה והתקבל בכנסת חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים, התשפ"ד-2024.

4. הקפאת ערך יום הבראה

לפי החוק, שווי יום ההבראה לפיו יחושבו דמי ההבראה שמשלמים מעסיקים בשנת 2024 יהיה זהה לשווי יום הבראה לפיו חושבו דמי ההבראה לאותו עובד בשנת 2023.

שימו לב:

החוק קובע כי הקפאת שווי יום ההבראה חלה גם אם במקום העבודה קיים הסכם (אישי או קיבוצי) או נוהג המקנה לעובד זכאות לשווי יום הבראה גבוה יותר בשנת 2024 מזה לו היה זכאי בשנת 2023. ככל שחלה חובה על המעסיק לעדכן את שווי יום ההבראה בשנת 2024 – חובה זאת תידחה ותילקח בחשבון לשם חישוב הזכאות לדמי הבראה בשנת 2025.

5. הפחתת דמי הבראה לעובדים

לפי החוק, על המעסיק להפחית מתשלום דמי ההבראה לשנת 2024 את המחיר של יום הבראה אחד לגבי כל עובד. זאת, לצורך העברת הסכום למדינה, כהשתתפות בעלויות הנובעות מתקצוב הטבות לחיילי מילואים.

שימו לב:

• ביחס לעובדים שזכאים בשנת 2024 למכסה של חמישה ימי הבראה ומשכורתם החודשית הממוצעת בחודשים ינואר-מרץ 2024 לא עלתה על 6,000 ש"ח – ההפחתה תהיה בשיעור של חצי יום הבראה.

• מעסיק שמעניק דמי הבראה בדרך של מימון נופש או הטבה אחרת שניתנת בפועל – נדרש להקטין את היקף המימון או את שווי ההטבה בשיעור השקול לערך של יום הבראה.

• החובה בנוגע להפחתת שווי דמי ההבראה חלה גם ביחס למי שמשולמת לו משכורת מבלי שמתקיימים באופן פורמאלי יחסי עבודה.

• החוק כולל הוראות בנוגע לאופן ביצוע ההפחתה ביחס למעסיקים שמשלמים דמי הבראה לעובדיהם על בסיס חודשי, ולא בתשלום המתבצע אחת לשנה.

• הפחתת דמי ההבראה אינה משפיעה על חישוב סכומים המשולמים להסדרים הפנסיוניים של העובד.

• את הסכום המופחת מדמי ההבראה של העובדים יש להעביר לפקיד השומה, ודינו כמס שנוכה במקור.

 

6. אנו עומדים לרשותכם בכל שאלה ביחס ליישום החובות הנוגעות להקפאת ערך יום הבראה, הפחתת דמי ההבראה ואופן העברת התשלום למדינה.

 

פסיקה חדשה: איסור הפליה על רקע משקל

1.לאחרונה ניתן פסק דין חדש של בית הדין הארצי לעבודה, שעסק לראשונה בשאלת איסור ההפליה עקב משקל. בפסק הדין [ע"ע (ארצי) 34220-10-21 ליפלס – ההתאחדות לכדורגל בישראל (ניתן ביום 21.2.2024)], הכיר בית הדין בקיומה של עילת הפליה על רקע משקל, מכוח חובת תום הלב המוטלת על המעסיק.

2. במקרה שנדון, הועסק העובד כעוזר שופט בהתאחדות לכדורגל. העובד טען כי החלטת ההתאחדות לגרוע אותו משיפוט במשחקי הליגות הבכירות, ולשבצו במשחקי ליגות נמוכות בלבד, מוכתמת בהפליה על רקע משקלו.

3. בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה את תביעתו של העובד ופסק כי גריעתו משיפוט בליגות הבכירות נעשתה משיקולים ענייניים בלבד.

4. בית הדין הארצי התערב בקביעתו של בית הדין האזורי ובמסקנותיו לעניין זה. במסגרת פסק הדין בערעור, ניתח בית הדין הארצי את מכלול הראיות והגיע למסקנה לפיה החלטת ההתאחדות נבעה, במידה משמעותית, ממשקלו של המערער ולא רק משיקולים מקצועיים.

5. בית הדין הארצי הגיע למסקנה, לפיה ראיות רבות הצביעו על כך שלאורך התקופה בה שפט העובד בליגות הבכירות, היה משקלו והשלכותיו של המשקל על נראותו נושא לשיח בינו לבין גורמים שונים בהתאחדות. במסגרת זאת אף הובהר לעובד באופן מפורש, כמה פעמים, שאם לא יפחית ממשקלו מעמדו ייפגע.

6. בפסק הדין התייחס בית הדין הארצי לכך שלמרות קיומם של מחקרים המלמדים על תופעה של הפליה על רקע משקל, המחוקק טרם הסדיר התייחסותו להפליה מסוג זה, ועילת הפליה על רקע משקל אינה מנויה בין העילות הקבועות בסעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. על שולחן הכנסת אמנם הונחו לאורך השנים מספר הצעות חוק בעניין, אך הן לא קודמו.

7. חרף העדר ההסדרה בחקיקה, נקבע בפסק הדין כי שקילתו של קריטריון המשקל מהווה שיקול זר בין השיקולים הנשקלים על ידי המעסיק, ועל כן זכאי העובד לפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב.

8. בית הדין הארצי נמנע מלהכריע האם קריטריון המשקל מהווה הפליה אסורה לפי חוק שוויון הזדמנויות העבודה, שכן קביעה שכזו עשויה להשליך על נטלי ההוכחה בתביעות הפליה. עם זאת, הדגיש בית הדין כי רשימת העילות בחוק אינה מהווה "רשימה סגורה".

9. נוכח קביעות ומסקנות אלה, נפסק כי על ההתאחדות לפצות את העובד ולשלם לו סכום של 40,000 ש"ח בגין הפרת חובת תום הלב.

10. פסיקת בית הדין הארצי מרחיבה את עילות ההפליה ומלמדת על נכונותו של בית הדין להכיר בטעמים שונים שיכולים לבסס טענת הפליה, וזאת מעבר לעילות ההפליה ה"קלאסיות".

 

 

נמשיך לעדכן ולעמוד לרשותכם,

מחלקת דיני עבודה

הרצוג פוקס נאמן