ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה תיקונים לחוק החברות (ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה), התשפ"ג-2023

לקוחות וידידים נכבדים,

לאחרונה אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעה לתיקון חוק החברות בעניין חברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה, באופן שיתאים את כללי הממשל התאגידי בחוק החברות לחברות שבהן מבנה הבעלות מבוזר. בנוסף, הצעת החוק כוללת מספר תיקונים הרלוונטיים לכלל החברות.

הוראות הממשל התאגידי הקיימות בחוק החברות מכוונות במידה רבה לטיפול בבעיית נציג שנובעת ממבנה בעלות ריכוזי. עם זאת, בשנים האחרונות הולך וגדל מספר החברות שמבנה הבעלות בהן מבוזר, קרי, שאין בהן בעל שליטה. בחברות אלו, קיימת "בעיית נציג" בממשק שבין בעלי המניות לבין הנהלת החברה, בשונה מבעיית הנציג הקיימת בחברות בעלות מבנה ריכוזי, הקיימת בממשק שבין בעל השליטה לבין בעלי מניות המיעוט.

בהתאם לאמור, הצעת החוק מציעה התאמות בכללי הממשל התאגידי בחוק החברות ביחס לחברות ציבוריות וחברות אגרות חוב שאין בהן בעל שליטה.

להלן עיקרי ההצעה לתיקון חוק החברות ביחס לחברות ללא גרעין שליטה:
1. תיקון הגדרת שליטה – מוצע להוסיף למבחני השליטה הקיימים חזקה ניתנת לסתירה לפיה מי שמחזיק 25% (בהיעדר מחזיק אחר של 50%) בחברה ציבורית, ייחשב כבעל שליטה.

2. הרכב הדירקטוריון בחברה שאין בה שליטה – מוצע להחליף בחברות בלי גרעין שליטה את החובה שהרכב הדירקטוריון יכלול שני דירקטורים חיצוניים, בחובה לרוב של דירקטורים בלתי תלויים.

3. מינוי והצעת מועמדים לכהונת דירקטור – מוצע כי בחברות שאין בהן בעל שליטה הליך הצעת המועמדים לכהונת דירקטורים מטעם הדירקטוריון ייעשה באמצעות ועדת מינויים בלתי תלויה (שהרכבה דומה לוועדת הביקורת).

4. גמול יושב ראש דירקטוריון בלתי תלוי בחברה שאין בה בעל שליטה – מוצע לקבוע הסדר שמתיר לחברה לקבוע גמול נוסף שיושלם לדירקטור בלתי תלוי המכהן כיושב ראש הדירקטוריון, בנוסף לגמול לו הוא זכאי בשל כהונתו כדירקטור.

5. עסקאות עם בעלי עניין מהותיים – מוצע לקבוע הסדר לפיו בחברה שאין בה בעל שליטה, עסקה חריגה עם בעל מניה המחזיק בשיעור של 10% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה, תהיה טעונה אישור ועדת ביקורת והדירקטוריון.

6. המלצה למינוי דירקטור בלתי תלוי מוביל לצד יו"ר הדירקטוריון – מוצע להוסיף הוראת ממשל תאגידי מומלצת לפיה בחברות בהן אישרה האסיפה הכללית שלא לקיים הפרדה מלאה בין תפקידי יושב ראש הדירקטוריון והמנהל הכללי, ימונה אחד הדירקטורים הבלתי תלויים לכהן לצידו של יושב ראש הדירקטוריון, כדירקטור בלתי תלוי מוביל.

להלן עיקרי ההצעה לתיקון חוק החברות (ללא קשר לקיומו של בעל שליטה):
7. עסקאות עם דירקטורים – מוצע לקבוע כי עסקה עם דירקטור שאינה חריגה תהיה טעונה אישור ועדת הביקורת והדירקטוריון, חלף ההסדר הקיים המאפשר להתנות בתקנון על מנגנון זה. עוד מוצע לקבוע כי עסקה חריגה עם דירקטור תהיה טעונה אישור דירקטוריון ואסיפה כללית ברוב רגיל, ובחברה ציבורית וחברת אגרות חוב – גם אישור של ועדת הביקורת.

8. הגבלת תקופת כהונה של דירקטור לשלוש שנים – מוצע להגביל את תקופת הכהונה של דירקטור בחברה ציבורית לשלוש שנים. אין באמור כדי למנוע את האפשרות לשוב ולמנות את אותו דירקטור לכהונות נוספות. בנוסף, מוצע כי בכל זמן נתון מרבית הדירקטורים יוחלפו בתוך שנתיים. יצוין כי להוראה זו צפויה להיות השפעה ישירה על חברות אשר בתקנון שלהן נקבע מנגנון של "דירקטוריון מדורג".

כאמור, טיוטת החוק אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה, אך טרם עברה את הליך החקיקה הנדרש בכנסת ובוועדותיה. בהתאם, ייתכנו שינויים בין נוסח הצעת החוק לנוסח החוק הסופי, ככל שיעבור את הליך החקיקה.

לעיון בטיוטת החוק >> לחצו כאן

למשרדנו מומחיות רבה בתחום דיני החברות, לרבות נושאי ממשל תאגידי, חברות ללא גרעין שליטה ומינוי דירקטורים חיצוניים ובלתי תלויים. נשמח לעמוד לרשותכם בכל סוגיה בתחומים אלו, וכן בכל שאלה או הבהרה.
 
מחלקת חברות וניירות ערך
הרצוג פוקס נאמן