הרצוג פוקס ונעמן, קישור לדף הבית

חוק ההסדרים – רפורמה בשוק התשלומים

מרכז מדיה

חוק ההסדרים – רפורמה בשוק התשלומים

13 פברואר 2023

לקוחות וידידים נכבדים,

נבקש להביא לתשומת לבכם כי במסגרת טיוטת הצעה להחלטות ממשלה שעניינן שינויים מבניים בתכנית הכלכלית לתקציב המדינה הקרוב מוצע, בין היתר, לקבל החלטות שתכליתן לקדם באופן מואץ רפורמה בשוק התשלומים בישראל ולהגביר את התחרות בין הגופים הפיננסיים בשוק. החלטות אלה יקודמו במסגרת חקיקת התכנית הכלכלית של הממשלה הנלווית להצעת חוק התקציב (המכונה גם "חוק ההסדרים") או בתוך פרק זמן קצוב שיוגדר בהחלטה עצמה.

המשמעות של הכללת החלטות אלה כחלק מהשינויים המבניים בתכנית הכלכלית לתקציב המדינה הקרוב (ככל שהממשלה אכן תאשר הכללתן בתכנית כאמור), היא שהן תקבלנה עדיפות בלוח הזמנים לקידומן על-ידי הממשלה, מה שיגדיל את הסיכוי לחקיקתן בהליך מואץ יחסית לעומת חקיקות אחרות.

להלן עיקרי ההחלטות המוצעות:

1. הסדרת העיסוק בשירותי תשלום

מוצע להטיל על שר האוצר להכין ולהגיש לוועדת השרים לתיקוני חקיקה הנדרשים ליישום החלטות שיתקבלו במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2023-2023, טיוטת חוק שבה ייקבעו תיקוני החקיקה הנדרשים על בסיס העקרונות שנקבעו בתזכיר חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, התשפ"ב–2022, שפורסם להערות הציבור ביום 10 בינואר 2022 ("תזכיר חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום") לאחר הטמעת ההערות שהתקבלו, ובתוספת ההוראות הבאות:

א. מבטח לא יעסוק במתן שירותי תשלום – יצוין כי החלטה זו אינה מציעה למנוע מחברת האחזקות של גופים מוסדיים לעסוק בשירותי תשלום באמצעות הקמת תאגיד נפרד מתחתיה ולצד הגופים המוסדיים.

ב. שר האוצר יהיה רשאי להורות כי חברות כרטיסי האשראי שהופרדו מהבנקים יידרשו לקבל רישיון חברת תשלומים (המפוקחת על ידי רשות ניירות ערך) במקום רישיון חברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית (המפוקחת על ידי בנק ישראל) אם נוכח לדעת כי הדבר דרוש לצורך קידום התחרות או לצורך שמירה על אחידות בהוראות החלות על הגופים השונים ובשים לב ליציבות המערכת הפיננסית ופעילותה הסדירה. בהתאם להחלטה המוצעת, שר האוצר ישקול לעשות שימוש בסמכות זו במהלך שנתיים ממועד קבלת ההחלטה.

ג. במטרה להפחית את אפקט הרשת¹ בישומונים להעברת כספים בין יחידים באמצעות פרט מזהה² ("יישומון P2P"), כדוגמת האפליקציות ביט ופייבוקס, מפעיל יישומון P2P (שאינו מפעיל יישומון P2P בעל היקף פעילות קטן), יחוייב לאפשר ללקוח, באופן פשוט ונוח, לקבל כספים ממשלם שנתן הוראת תשלום בעבורו באמצעות יישומון P2P אחר ולהעביר כספים למוטב שהוא לקוח של יישומון P2P אחר.

2. בנק הדואר כנותן שירותי תשלום

מוצע להטיל על שר התקשורת בהסכמת שר האוצר, להכין תזכיר חקיקה בתוך 90 יום, כך שבפעילותו של בנק הדואר כנותן שירותי תשלום תפוקח על ידי הרשות לניירות ערך ולא על ידי המפקח לענייני שירותים כספיים מכוח סמכותו לפי חוק הדואר, התשמ"ו–1986.

3. שימוש במידע של לקוח על ידי הגוף שמתפעל הנפקת כרטיסי חיוב

מוצע לתקן את סעיף 7ד(ב) בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981 ("חוק הבנקאות שירות ללקוח"), כך שתאגיד בנקאי יידרש לאפשר לגוף שמתפעל את הנפקת כרטיסי החיוב שלו ("הגוף המתפעל"), לקבל את הסכמת הלקוח במסגרת הסכם ההנפקה שבין התאגיד הבנקאי לבין הלקוח לכך שהגוף המתפעל יוכל לעשות שימוש במידע של הלקוח שהגיע לידי הגוף המתפעל אגב ביצוע ההנפקה או תפעול ההנפקה, וכן שהתאגיד הבנקאי גם לא ימנע, במעשה או במחדל, מהגוף המתפעל לקבל את הסכמת הלקוח לעשות שימוש במידע של הלקוח שהגיע לידי הגוף המתפעל כאמור לצורך מתן שירותים ללקוח בהתאם לתחומי הפעילות שהותרו לגוף המתפעל, ובכלל זאת מתן אשראי. מטרת תיקון זה לאפשר לגופים מתפעלים להתחרות בתאגידים הבנקאיים ולהוביל להוזלת וגיוון האשראי הצרכני בישראל.

4. ביטול ההוראה לצמצום מסגרות האשראי בכרטיסי חיוב

מוצע לתקן את החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017, כך שתבוטל ההוראה המחייבת בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב לצמצם את מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי שהנפיק ללקוחותיו החל משנת 2025.

במקביל להצעה לביטול ההוראה לצמצום מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי החל משנת 2025 כאמור, במטרה לצמצם את הפגיעה בפעילות הסדירה של משקי הבית בתקופת הביניים, ביום 1.2.23 פורסם צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)(שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג) לחוק)(תיקון מס' 1), התשפ"ג-2023, שבמסגרתו עודכנו השיעורים והסכומים שנקבעו בצו הקודם³ לעניין התקופה שבין ה-1 בפברואר 2023 ועד ליום 31 בינואר 2024, כדלקמן:

(1) סך מסגרות האשראי בכרטיס אשראי של לקוחות בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב, בכל שנה, לא יעלה על 75% מסך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015 (במקום 55% בצו הקודם);

(2) בחישוב סך מסגרות האשראי כאמור, יובאו בחשבון מסגרות אשראי של לקוחות הבנק הגבוהות מ-10,000 שקלים חדשים (במקום 7,500 בצו הקודם);

(3) לא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום נמוך מ-10,000 שקלים חדשים רק בשל האמור בסעיף (במקום 7,500 בצו הקודם).

יצוין כי בהתאם לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981 ("חוק הבנקאות רישוי"), בנק בעל היקף פעילות רחב הינו בנק ששווי נכסיו עולה על 20% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, ואולם, ביום 30.1.2023 אישרה וועדת הכספים את הצעת תקנות הבנקאות (רישוי) (בנק בעל היקף פעילות רחב), התשפ"ג–2023 ("תקנות בנק בעל היקף פעילות רחב"), שעל פיהם השיעור לעניין הגדרת "בנק בעל היקף פעילות רחב" הוא 10% (ולא 20% כאמור), שמשמעותו הוספת בנק דיסקונט לישראל בע"מ לרשימת הבנקים בעלי היקף פעילות רחב על כל המשתמע מכך.

5. מתן שירותים בנקאיים לגופים בעלי רישיון בתחום הפיננסי

מוצע לתקן את סעיף 2 לחוק הבנקאות שירות ללקוח, כך שתאגיד המסרב לתת שירות מהשירותים המנויים בסעיף 2(א) לחוק הבנקאות שירות ללקוח לגופים בעלי רישיונות בתחום הפיננסי, או שלא נתן שירות זה לאחר שישה חודשים מיום הפנייה של גוף כאמור, יגיש למפקח על הבנקים דיווח מנומק בכתב על החלטתו לסירוב או לעיכוב כאמור.

בנוסף מוצע להטיל על משרד האוצר, בשיתוף עם רשות התחרות ובנק ישראל, להגיש לשר האוצר מסמך המלצות בעניין הסרת חסמים לפתיחת חשבונות בנק ומתן שירותים בנקאיים לגופים העוסקים בתחום הפיננסי או מחקר בתחום הפיננסי, בדגש על חברות טכנולוגיה העוסקות בתחום הפיננסי.

6. העברת נתוני אשראי לגבי תאגידים קטנים ובינוניים למאגר המנוהל על ידי בנק ישראל

מוצע לתקן את חוק נתוני אשראי, התשע"ו–2016 ("חוק נתוני אשראי") באופן שבו מקורות המידע החייבים במסירת נתוני אשראי למאגר לגבי לקוח, יהיו חייבים להעביר למאגר גם נתוני אשראי לגבי תאגידים קטנים ובינוניים.

7. הגדלת חוב האשראי שתאגיד יוכל לגייס באמצעות מערכת לתיווך אשראי

מוצע לתקן את החקיקה הרלוונטית, כך שסך חוב האשראי שתאגיד יוכל לגייס באמצעות בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך אשראי, יגדל ממיליון ₪ לשישה מיליון ₪.

8. קבלת אשראי מגוף מוסדי על ידי גוף מפוקח לעניין הלימות הון ולעניין נזילות לא תיחשב כקבלת פיקדון כספי

מוצע לתקן את סעיף 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981 ("חוק הבנקאות רישוי"), כך שלגבי תאגיד המפוקח על ידי מאסדר לצורך פיקוח על יציבותו לעניין ההון העצמי שלו לבין התחייבויותיו ולעניין נזילות, לא תיחשב קבלת אשראי מגוף מוסדי כ "קבלת פיקדון כספי" לעניין סעיף 21(א)(1) לחוק הבנקאות רישוי.

בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים במערכת הפיננסית בכלל ובשוק התשלומים והאשראי בפרט. טיוטות ההסדרות המוצעות מהוות אבן דרך נוספת במהלכים שננקטים להפחתת הריכוזיות ולקידום התחרות במערכת הפיננסית בישראל.

♦ לנוסח טיוטת השינויים המבניים המוצעים >> לחצו כאן

♦ לעדכון הלקוחות הקודם שלנו בנושא הסדרת העיסוק בשירותי התשלום >> לחצו כאן

 

למשרדנו מומחיות רבה וניסיון רב שנים בתחום הרגולציה הפיננסית על כל גווניה ובליווי עסקאות ושיתופי פעולה שונים בתחום הפיננסי ובשוק התשלומים. אנו מלווים ועוקבים אחר כל ההתפתחויות הרגולטוריות במערכת הפיננסית ובתחום התשלומים, מסייעים ומייעצים לגופים המובילים בישראל ובעולם. נשמח לעמוד לרשותכם ולסייע בכל סוגיה בנושאים אלה, וכן בכל שאלה או הבהרה בהקשר זה.
מחלקת בנקאות ומימון, הרצוג פוקס נאמן

 

¹מבוסס על מחקר שנערך בידי רשות התחרות ואשר מצא כי הערך שכל לקוח מקבל מהיישומון מושפע באופן ישיר מכמות הלקוחות הנוספים הרשומים לאותו יישומון. אפקט הרשת נוצר מכך שלקוח יכול להעביר כספים רק ללקוח אחר של אותו יישומון, והדבר גורם לכך שהתחום נוטה לכיוון של מנצח יחיד שבאמצעותו מתבצעות מרבית ההעברות בין יחידים באמצעות ישומוני P2P.

²מספר טלפון, כתובת דואר אלקטרוני, כינוי או מזהה אחר שאינו מספר חשבון התשלום של הלקוח , המשמש את מפעיל היישומון לזהות את המוטב.

³בצו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג)לחוק), התשפ"ב-2022 ("הצו הקודם").

חפשו לפי +