בית המשפט המחוזי דחה בקשה לאישור תביעה כנגזרת שהוגשה בגין היתר שנתנה חברה לבעל השליטה להתקשר בעסקה שנדחתה על-ידיה

לקוחות וידידים נכבדים,

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דנה לאחרונה בבקשה לאישור תביעה כנגזרת בגין הפרת חובת האמונים של נושאי משרה בחברת רני צים מרכזי קניות בע"מ ("המשיבים" ו-"החברה", בהתאמה), בטענה של ניצול הזדמנות עסקית של החברה. עניינה של הבקשה בהחלטת החברה שלא להתקשר בעסקת השקעה עם חברת ברנמילר אנרג'י בע"מ ("ברנמילר"), ותחת זאת להתיר למר רני צים שהינו בעל השליטה בחברה המכהן בה גם כמנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון ("מר צים"), להתקשר בעסקה כאמור, בכובעו כאיש עסקים פרטי.

התביעה נסובה סביב משא ומתן אותו ניהלה החברה בשיא משבר הקורונה, באמצעות מר צים, עם ברנמילר לרכישת גוש שליטה בחברה-בת שלה ("העסקה האסטרטגית"). לאחר מספר דחיות בהתקשרות בעסקה האסטרטגית, התקיימה פגישה בין הצדדים בה הוחלט על ביטולה. עם זאת, באותה הפגישה, הציעה ברנמילר לחברה הצעה אחרת, "פיננסית", שתוקפה לאותו יום בלבד, לרכישת מניות מיעוט בברנמילר וקבלת זכות למינוי דירקטור. דיון מזורז בוועדת הביקורת ובדירקטוריון החברה, הניב החלטה לדחות את ההצעה ולהתיר למר צים להיענות לה, בכובעו כאיש עסקים פרטי. בגין פעולות החברה ומר צים, הוגשה התביעה דנן.

כב' השופט חאלד כבוב דחה את הבקשה, מן הטעמים הבאים:

1. ראוי להבחין בין הזדמנות עסקית שנבצר מהחברה לנצל בשל היעדר משאבים, לבין הזדמנות עסקית שיש בכוחה של החברה לנצל, אולם ניצולה אינו משרת את טובת החברה בנקודת הזמן בו התקבלה החלטתם של קברניטי החברה בנדון. לעניין זה ראוי כי נטל ההוכחה בנוגע לשקילת ההצעה, קיומו של הליך גלוי ושקוף וניהולו בהתאם למנגנונים הקבועים לשם כך על פי דין – יחולו על החברה עצמה.

במקרה דנן, ההצעה להתקשר בעסקה הפיננסית עמדה על סדר יומן של ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה, ואלו החליטו, לאחר ששקלו והפכו ועל סמך מגוון שיקולים – כי מדובר בעסקה מסוכנת לחברה שאינה תואמת את האסטרטגיה העסקית שלה ואינה משרתת את טובתה. שיקולים אלה פורטו בפרוטוקולים של ישיבות אורגני החברה, ועל פניו, מדובר בשיקולים ענייניים ורלבנטיים, וממילא לא נטען אחרת כנגדם.

2. אין לראות בכל עסקה המובאת בפני החברה כ"הזדמנות עסקית" עבורה. סיווגה של עסקה כהזדמנות עסקית מותנה במגוון שיקולים ומאפיינים, לרבות התאמתה לתחום פעילות החברה, כמו גם לתנאי העסקה ואיכותה – והכל בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה.

3. באשר לסיווג ההחלטה להתיר למר צים להתקשר בעסקה הפיננסית, להגדרת המונח "עסקה" שני תנאים מצטברים – האחד, קיומה של פעולת "הענקה" מטעם החברה; והשני, קיומה של זכות/טובת הנאה שעברה לחזקתו של צד שלישי. כל אחד מן התנאים הינו בבחינת תנאי בלעדיו אין.

4. בחינת הצורך באישורים מיוחדים – משנקבע כי העסקה הפיננסית אינה מהווה הזדמנות עסקית של החברה, ברי כי לא הייתה כל מניעה כי מר צים יתקשר בעסקה הפיננסית.  משכך, פעולת החברה אינה מהווה "הענקה" והחלטת החברה להתיר למר צים להתקשר בעסקה הפיננסית אינה מהווה "עסקה". לפיכך, מתייתר הצורך לבחון האם מדובר בעסקה חריגה של בעל שליטה הטעונה אישורים מיוחדים בהתאם לחוק החברות.\

לפסק הדין המלא >> לחצו כאן.

פסק הדין מעלה סוגיות אותן יש לבחון ביחס לנסיבות הספציפיות של המקרה הרלוונטי. למשרדנו מומחיות רבה בתחום דיני ניירות ערך ודיני חברות, לרבות בקשר עם ייעוץ בנושאים כגון עסקאות עם בעלי עניין ובעלי שליטה, ממשל תאגידי, חובות אמונים וזהירות של נושאי משרה וכן תביעות נגזרות. נשמח לעמוד לרשותכם בכל סוגיה בתחומים אלו, וכן בכל שאלה או הבהרה.

מחלקת חברות, ניירות ערך ושוקי הון
הרצוג פוקס נאמן