ביום 18.6.18 פורסם חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 11/2018, "כללים להתקשרויות בעלות אופי מסחרי של מוסדות הבריאות". חוזר זה מחליף חוזר קיים באותו שם משנת 2010, והוא עתיד להיכנס לתוקף ביום 1.11.18. החוזר מעדכן את הכללים החלים על התקשרויות מוסדות הבריאות עם גופים מסחריים למטרות שונות והעסקת עובדי מוסדות ציבוריים בידי גופים עסקיים, וכן קובע לראשונה כללים להתנהלות המוסדות מול תועמלנים של חברות תרופות, מזון וציוד רפואי. להלן סקירה של עיקרי השינויים הצפויים בעקבות יישום החוזר החדש, שלחלקם עשויות להיות השלכות דרמטיות על פעילות החברות האמורות.   

רקע

מזה שנים רבות, מפעילים משרד הבריאות ושירותי בריאות כללית ועדה משותפת לאישור התקשרויות מסחריות בין יחידות משרד הבריאות ו"כללית" לגופים מסחריים. נהלי העבודה של הוועדה שונו במשך השנים, וכיום היא פועלת מכוח חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 4/10 משנת 2010. חוזר זה חל על יחידות משרד הבריאות (לרבות בתי חולים ממשלתיים ועירוניים) ו"כללית" והן בגדר המלצה בלבד לכלל מוסדות הבריאות.

בהתאם לחוזר הקיים, כל התקשרות עם גוף מסחרי כפופה לאישור ועדה משותפת למשרד הבריאות ו"כללית", שרשאית להאציל את סמכויותיה למנהלי מוסדות רפואיים. החוזר מתייחס להתקשרויות לצרכי מחקרים רפואיים (דרישה להתחייבות הגורם המסחרי לספק את מוצר המחקר ללא תשלום והגבלות על פרסום תוצאות המחקר), לקבלת מוצרים בכמות מסחרית לצורך התנסות, לסיוע כספי בקיום ימי עיון, כנסים והשתלמויות, מימון השתתפות עובדי מוסדות בכנסים ונסיעות לחו"ל. בהתאם לחוזר הקיים (סעיף 6.1.8), מוסמכת הועדה בלבד לאשר חריגות מהכללים הקבועים בחוזר.


החוזר החדש – הוראות כלליות

בניגוד לחוזר הקיים, נקבע בסעיף 3.1 לחוזר החדש כי הוא חל על כלל מוסדות הבריאות הציבוריים והפרטיים הפועלים ברישיון משרד הבריאות, ולא רק אלה של משרד הבריאות ו"כללית". הבסיס החוקי לקביעה זו אינו ברור. ספק אם ניתן יהיה לנקוט בסנקציות ישירות נגד מוסדות שלא יעמדו בהוראות החוזר, אולם ניתן להניח כי מרבית מוסדות הבריאות אכן יפעלו בהתאם להנחיות החדשות.

החוזר החדש משנה את המנגנון לאישור ההתקשרויות המסחריות, ומעביר את עיקר הסמכויות בהקשר זה לידי גופים חדשים – "ועדות מוסדיות", אשר אמורות להתמנות על ידי מנהל המוסד הרפואי, ולכלול את מנהל המוסד או סגנו כיו"ר, מנהל הכספים של המוסד הרפואי, היועץ המשפטי, נציג ועדת הלסינקי, נציג ציבור וחבר נוסף על פי החלטת מנהל המוסד (סעיף 4.2).

אישורי הועדות המוסדיות יועברו לידיעת הוועדה העליונה, וההתקשרויות יוכלו להתבצע, אם ועדה זו לא הביעה את התנגדותה או ביקשה פרטים נוספים בתוך 10 ימים ממועד הדיווח (סעיף 6.10). פרט לכך, תהיה הועדה העליונה אחראית לקביעת נהלים להתקשרות מסחרית של מוסדות הבריאות עם גופים חיצוניים ולהפעלת הועדות המוסדיות, ותשמש כגורם מייעץ בהתקשרויות של גורמי מטה משרד הבריאות והנהלות קופות החולים והמוסדות עם גופים חיצוניים. לוועדה העליונה גם סמכות לאשר לוועדות המוסדיות חריגות מהוראות החוזר, ואף להפקיע סמכות של ועדה מוסדית ולפעול במקומה במקרים חריגים (סעיף 6.5).

סעיף 7 לחוזר החדש קובע הוראות בנוגע לדיווח של המוסדות לוועדה העליונה על אופן ניצול הכספים שהתקבלו מגופים מסחריים בהם נעשה שימוש באותה השנה. בהתאם לסעיף 17 לחוזר החדש, הוועדה העליונה תפרסם דוחות תקופתיים על היקף ההתקשרויות הקשורות לפעולת הוועדה.

תמיכה בכנסים ונסיעות עובדי ציבור לחו"ל

בעוד שהחוזר הקיים מתיר קבלת סיוע כספי מגוף מסחרי לקיום ימי עיון, כנסים והשתלמויות רק לאגודה מקצועית המוכרת על ידי ההסתדרות הרפואית, או האיגוד המקצועי של קבוצת עובדים אחרת, החוזר החדש מרחיב את רשימת הנתמכים גם למוסדות הרפואיים ולחברות מסחריות העוסקות בארגון כנסים, בתנאי שהן פועלות לארגון יום העיון באופן עצמאי ובלתי תלוי, ותכניו של יום העיון יהיו מדעיים ולא שיווקיים (סעיף 12.1). החוזר החדש מתיר לראשונה למוסדות רפואיים לקבל מענקים מחברות מסחריות לשם מימון "פעילות חינוכית", בתנאי החברה המסחרית אינה יוזמת הפעילות ואינה מעורבת בבניית התוכנית החינוכית (סעיף 12.4).

החוזר החדש מחדד את ההוראות הנוגעות להשתתפות עובדים בכנסים במימון גופים מסחריים. בעוד שהחוזר הקיים מתיר השתתפות עובדים בכנסים מקצועיים ואוסר השתתפות בכינוסים המאורגנים על ידי גופים מסחריים, שמטרתם שיווק או קידום מכירות של החברה, החוזר החדש מבהיר כי האיסור יחול גם אם הכנסים משווקים ככנסים מדעיים או מטעם גורמים אקדמיים שונים (סעיף 12.5.4).

גם ההוראות הנוגעות לאישור נסיעות לחו"ל במימון גופים חיצוניים עברו חידוד. בעוד שהחוזר הקיים מתייחס רק לזהות הגורם הבוחר את העובדים (מנהל המוסד או מנכ"ל הקופה, או מי שהוסמך על ידם), החוזר החדש דורש שהעובד ייבחר על ידי הנהלת המוסד, ושלא תהיה לו זיקה לחברה המממנת או השפעה על החלטות הרכש של המוסד הרפואי (סעיף 13.1). החוזר החדש מתיר לראשונה העברת תשלומים ישירות לחברה המארגנת או למלון (סעיף 13.2), ואוסר במפורש על עובדי משרד הבריאות העורכים ביקורת על מפעל או חברה בחו"ל, לעשות זאת במימון הגוף המבוקר (סעיף 13.10). 

העסקת עובדי ציבור כיועצים לחברות מסחריות

סוגיית העסקת עובדי מערכת הבריאות הציבורית בידי חברות מסחריות זכתה בחוזר הקיים להתייחסות שטחית, שעיקרה הדרישה לקבלת אישור מוקדם ממנהל המוסד ועמידה בנהלים המקובלים לעניין עבודה פרטית. החוזר החדש מחמיר בהקשר זה, וקובע כי מתן ייעוץ בשכר או הרצאה בתשלום במימון חברה מסחרית יהיו מותנים באישור הועדה המוסדית (סעיף 14.4). החוזר מגביל את שיקול הדעת של הגורמים המאשרים וקובע כי לא יינתן אישור לעובד המקיים קשרים עם החברה החיצונית בתוקף תפקידו במוסד (סעיף 14.3), וכי עובד מוסד רפואי לא יהיה רשאי לקבל תשלום מגורם חיצוני עבור מתן הרצאה לעובדי המוסד במקום עבודתו (סעיף 14.5). כמו כן, נקבע כי מנהלי מוסדות בריאות, עובדי המיניסטריון (דהיינו, מטה משרד הבריאות) והנהלות קופות החולים אינם רשאים לעבוד בשכר בשום תפקיד בחברה חיצונית הקשורה למערכת הבריאות או עוסקת בנושאים הקשורים לבריאות (סעיף 14.6).

פעילות תועמלנים

סעיף 15 לחוזר החדש מסדיר לראשונה את פעולתם של "תועמלנים" במערכת הבריאות, כאשר "תועמלן" מוגדר כ"משווק מטעם חברת תרופות, מזון או ציוד רפואי" (לא ברור באיזו מידה הגדרה זו חלה על עובדי חברות שתפקידיהם אינם מוגדרים כתפקידי שיווק). עד עתה, "כללית" הייתה הגוף היחיד שהסדיר פעילות זו באופן חד-צדדי באמצעות הסכם שנכפה על החברות אשר רצו שתועמלנים מטעמן יפעלו מול מוסדות קופת החולים (ואשר דרש, בין היתר, תשלום של החברות המסחריות לקופת החולים), בעוד יתר מוסדות הרפואה נמנעו מלהסדיר את הפעילות.

החוזר החדש מבטא גישה המסתייגת מפעילות התועמלנים, שהייתה עד היום נפוצה מאוד במערכת הבריאות בישראל. בהתאם לסעיף 15.1 לחוזר החדש, מוסדות הרפואיים המעוניינים לאפשר פעילות תועמלנים בשטחם נדרשים להנפיק עבור כל תועמלן תעודת "נציג מורשה" אישית. תעודה זו תונפק רק למי שיעבור קורס הכשרה בנוגע לכללי האתיקה, שהיקפו ותכניו ייקבעו על ידי הוועדה העליונה, ויהיה בעל ידי מדעי מספיק ברמה שתאפשר לו לספק מידע מלא ומדויק אודות המוצרים אותם הוא מבקש לקדם (דרישה שלא ברור מהו תוכנה הממשי). כמו כן, מטיל החוזר אחריות אישית על מנהלי המוסדות הרפואיים לוודא שפעילות התועמלנים במוסד הרפואי מאושרת למטרות ראויות ולהעברת מידע מקצועי נדרש (סעיף 15.2).

החוזר החדש מצמצם את תחומי הפעילות המותרים לתועמלנים, רק לגבי תרופות, מזון או ציוד רפואי שאושר מראש, וזאת באמצעות חלוקת מידע כתוב בלבד שאושר מראש ובכתב על ידי ההנהלה הרפואית של המוסד (סעיף 15.3 וסעיף 15.5). הפעילות היחידה המותרת במפורש לתועמלנים בחוזר היא "פגישות או הרצאות או כנסים או סמינריונים בהשתתפות צוותי המוסד הרפואי", שדורשים אישור מנהל המוסד או סגנו (סעיף 15.6.1). לעומת זאת, חל איסור גורף לקיים פגישות אישיות עם התועמלנים (סעיף 15.6.2). הגבלות אלה, אם אכן תיאכפנה, מעמידות בספק את ההצדקה להעסקת תועמלנים, שכן ספק אם הפעילות המותרת לתועמלנים בהתאם לחוזר מצדיקות העסקת תועמלן שעבר הכשרה מיוחדת ויהיה נתון לפיקוח הדוק בהתאם לחוזר החדש.

החוזר החדש אוסר על המוסדות לבקש ולקבל מתועמלן תמריץ או טובת הנאה כלשהי (סעיף 15.7), ואוסר על המוסדות לדרוש תשלום בגין פעילות התועמלנים (סעיף 15.8; כאמור, בניגוד למצב הנוהג במוסדות "כללית"). כמו כן, קובע החוזר, שלכאורה אינו מופנה כלל לחברות המסחריות, כי מנהל המוסד הרפואי ידרוש מהחברות המסחריות דיווח חודשי אודות המפגשים שבוצעו, לרבות פירוט שמות התועמלנים והרופאים ותוכן המפגש, כתנאי לפעילות החברה במוסד הרפואי (סעיף 15.9).

לחצו כאן לקריאת החוזר.