מרכז מדיה

עדכון לקוחות | חוק זכות יוצרים (תיקון מס' 5), התשע"ט-2019

2 ינואר 2019

ביום ­­­­­1 בינואר, 2019, עבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת תיקון מס' 5 לחוק זכות יוצרים, התשע"ט-2019 ("התיקון לחוק"), שמוסיף מספר נושאים חדשים לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 ("החוק") ועשוי להשפיע על התנהלותכם כפי שהייתה נהוגה עד היום.

התיקון מוסיף לחוק ארבעה נושאים עיקריים:

  1. הפרה עקיפה של זכות יוצרים בדרך של העמדה לרשות הציבור
  2. צו הגבלת גישה לאתר אינטרנט
  3. חשיפת זהותו של מפר זכות יוצרים ברשת האינטרנט
  4. שימוש ביצירה שבעל זכות היוצרים בה לא אותר

1. הפרה עקיפה של זכות יוצרים בדרך של העמדה לרשות הציבור (הוספת סעיף 48א)

בהתאם לסעיף החדש, אדם ייחשב למפר באופן עקיף ככל שעל דרך עיסוקו ביצע, למטרות רווח, פעולה המקלה על גישת הציבור ליצירה הנהנית מהגנה של זכות יוצרים שהועמדה לרשות הציבור בהפרה, וככל שבעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי היצירה הועמדה בהפרה.

בהתאם לדברי ההסבר להצעת החוק ולדיונים שנערכו בכנסת, הסעיף אינו מטיל אחריות על בעלי אתרים, מנהלי פורומים או גורמי ביניים אחרים ביחס לפעולות שמבצעים המשתמשים, כי אם מטרתו להילחם באתרים פיראטיים המספקים קישורים לתכנים מפרים. יחד עם זאת, נוסח הסעיף היה נתון לביקורת קשה שהועלתה במסגרת הדיונים, הן מטעם גורמי ביניים והן מטעם ארגוני זכויות אזרח וגולשים, אשר טענו כי הסעיף מטיל צנזורה על רשת האינטרנט ועלול גם לחול על גורמי ביניים, גם אם לא זו מטרתו.

בהקשר זה, התיקון לחוק הוסיף סייגים לעניין קביעת פיצויים בלא הוכחת נזק במקרים שבהם העמיד אדם או הרשה לאחר להעמיד לרשות הציבור יצירה אמנותית בתנאי שהפרת הזכות לא הייתה למטרה מסחרית, אם המפר הוא עמותה או מוסד ללא כוונת רווח או מוסד חינוך, ספריה או מוזאון.

2. צו הגבלת גישה לאתר אינטרנט (הוספת סעיף 53א)

הסעיף מקנה לבית המשפט המחוזי אפשרות להוציא צו המורה לספק גישה לאינטרנט להגביל את הגישה לאתר אינטרנט אשר עיקר תוכנו מהווה הפרה של זכות יוצרים או שפעולה בו מהווה הפרה עקיפה. בהחלטתו על מתן צו הגבלת הגישה ובקביעת תנאיו ישקול בית המשפט, בין השאר, את השפעת הצו על הציבור, חומרת ההפרה הנטענת, נחיצות הצו למניעת ההפרה, יעילות סעדים אחרים והפגיעה בפרטיות משתמשי האינטרנט.

הסעיף קובע סדרי דין להגשת הבקשה לצו הגבלת הגישה ומטיל את הוצאות ביצוע הצו על המבקש.

3. חשיפת זהותו של מפר זכות יוצרים ברשת האינטרנט (הוספת פרק ח'1)

הפרק מסדיר את האפשרות  לדרוש מבית המשפט המחוזי להורות למשיב לחשוף את זהותו ופרטי המידע של מבצע פעולה ברשת האינטרנט אשר מהווה הפרה של זכות היוצרים של המבקש כאשר זהות מבצע הפעולה אינה ידועה לו.

בית המשפט רשאי להורות למשיב למסור למבקש את פרטי המידע, ככל ששוכנע כי קיים חשש ממשי שעושה הפעולה ביצע הפרה, וכי קיימת אפשרות סבירה שהתביעה כנגד עושה הפעולה תוכרע לטובת המבקש.

תחולתו של פרק זה היא תשעה חודשים מיום פרסום התיקון לחוק.

4. שימוש ביצירה שבעל זכות היוצרים בהן לא אותר (הוספת סעיפים 27א ו-50(ב1))

התיקון לחוק מאפשר לעשות שימוש ביצירה שבעל זכות היוצרים בה לא אותר לאחר שקידה סבירה וכל עוד לא אותר בעל זכות היוצרים, וכן מקנה הגנה מפני הפרת זכות מוסרית (אי מתן קרדיט) במקרים אלו.

יחד עם זאת, הסעיף מטיל אחריות על המשתמש לציין כי השימוש ביצירה הוא מכוח הסעיף הרלוונטי וליתן פרטי קשר לשם עדכונו בדבר זהות היוצר. אם מדובר בשימוש מסחרי, על המשתמש גם לפרסם הודעה באינטרנט טרם השימוש ואם היוצר נמצא, עליו לשלם לו תמלוג "ראוי" מיום תחילת השימוש ביצירה.

התיקון מתיישב עם המגמה הרווחת ברחבי העולם, בדגש על האיחוד האירופי, לאכיפה מוגברת כנגד אתרים פיראטיים והפרות של זכויות יוצרים באינטרנט. בהקשר זה, ניתן לציין את הדירקטיבה החדשה המוצעת באירופה (ראו כאן) אשר, בין היתר, עשויה להטיל חובות על גורמי ביניים מסוימים להפעיל אמצעים טכנולוגיים למניעת גישה לחומרים מפרים.