נבקש להביא לתשומת לבכם כי ביום 18 בפברואר, 2025, פורסמה ברשומות הצעת חוק להסדרת עסקאות איגוח, התשפ"ה-2025 ("הצעת החוק"). הצעת חוק זו מבוססת על דוח הצוות הבין-משרדי לקידום האיגוח בישראל, ומטרתה להעניק ודאות משפטית, רגולטורית ומיסויית לעסקאות איגוח, אשר אינן מוסדרות כיום בדין הישראלי באופן ייעודי.

בדין הישראלי הקיים אין הסדר משפטי המיוחד לעסקאות איגוח. היעדר ההסדרה בתחום (הן מיסויית והן משפטית-חשבונאית) מהווה חסם משמעותי המונע התפתחות שוק איגוח תקין בשל אי וודאות. מטרת הצעת החקיקה היא להקנות ודאות משפטית וכלכלית שנדרשים להבטחת פעילותו התקינה של שוק האשראי בישראל באמצעות עסקאות איגוח.

עסקת איגוח היא עסקה שבה מונפקות תעודות התחייבות בשתי שכבות סיכון שונות לפחות, שפירעונן מובטח על ידי תזרים מזומנים צפוי ומוגדר הנובע מתיק אשראי או מחובות מכח דין. הנפקת תעודות ההתחייבות מתבצעת על ידי תאגיד ייעודי לביצוע האיגוח, אשר קיבל את הנכסים המגבים בהמחאה מאת תאגיד אחר תמורת הנפקת תעודות ההתחייבות. השימוש בתאגיד הייעודי נועד לאפשר השקעה שהסיכון הכרוך בה ממוקד לנכסים המגבים בלבד ללא הסיכון שכרוך בהשקעה כוללת ביזם. כלומר, שעסקת האיגוח תהיה נפרדת מהיזם מבחינה משפטית וכלכלית, ולא תהא כפופה לסיכוני חדלות הפירעון שלו.

בשל האמור, עסקאות איגוח הן מכשיר פיננסי חשוב בשוקי ההון בעולם, שכן הן חיוניות לפיתוח שוק האשראי החוץ-בנקאי, הן באמצעות גופים מוסדיים וחברות פיננסיות והן באמצעות חברות ריאליות שיוכלו לאגח נכסים ולגייס הון באופן בלתי-אמצעי בשוק ההון, במקום שימוש במערכת הבנקאית.

הצעת החוק, אשר משקפת בין היתר תובנות מהרגולציה האירופאית בנושא איגוח ומהתפתחויות ברגולציה הפיננסית בישראל, מבוססת על העקרונות שנדונו בדוח הצוות לקידום האיגוח בישראל אשר פורסם בחודש נובמבר 2015, וכן על דיונים שהתקיימו בשנים לאחריו בין רשות ניירות ערך, בנק ישראל, רשות שוק ההון, משרד האוצר, רשות המיסים ומשרד המשפטים.

עיקרי הצעת החוק:

• הסדרת עסקת איגוח ותוצאותיה המשפטיות – הצעת החוק מגדירה עסקת איגוח כעסקה במסגרתה תאגיד ייעודי רוכש נכסים מגבים מיזם, ומנפיק לפחות שתי שכבות סיכון שונות של תעודות התחייבות שהחזרן תלוי בתזרים המזומנים של אותם נכסים. נקבע כי עסקה שתעמוד בדרישות החוק תיחשב כעסקת מכר אמיתית (True Sale), באופן המנתק את הנכסים המגבים מסיכוני חדלות הפירעון של היזם.
• הסדרת ההצעה לציבור של תעודות ההתחייבות שהנפיק התאגיד הייעודי לפי חוק ניירות ערך – מוצע לתקן את חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, כדי להסדיר את אופן ההצעה לציבור של תעודות ההתחייבות שינפיק התאגיד הייעודי, תוך התאמת דרישות הגילוי והשקיפות של המנפיקים לצורך הבטחת ניהול סיכונים הולם.
• פעילות התאגיד הייעודי – הצעת החוק קובעת כי תאגיד ייעודי שיעמוד בתנאים הקבועים בהצעת החוק, לא יהיה כפוף לרגולציה החלה על תאגיד בנקאי, ולא תחול עליו דרישת הרישיון החלה על נותני אשראי. כן נקבעו כללים לפעילותו, לרבות חובות דיווח וניהול סיכונים.
• הסדרת היבטי המס של עסקאות האיגוח – הצעת החוק כוללת תיקון עקיף לפקודת מס הכנסה ולחוק מס ערך מוסף, על מנת למנוע אירועי מס בלתי רצויים במועד העברת הנכסים ולהתאים את דיני המס למבנה העסקאות, בדומה להוראות הקיימות במדינות אחרות בעלות שוק איגוח מפותח.

תחילה והוראות מעבר:

בהצעת החוק נקבע, כי תחילתו של החוק תחול תשעה חודשים מיום פרסומו, כאשר שר האוצר או שר המשפטים רשאים לדחות את יום התחילה בעד שישה חודשים נוספים, אם יימצא כי הדבר דרוש לשם היערכות ליישומו.

עוד נקבע בהצעת החוק, כי הוראותיו יחולו על עסקאות איגוח החל ממועד תחילתו, אך אלה תוכלנה לכלול עסקאות יסוד בהן נוצרו הנכסים המגבים עוד לפני יום התחילה.

להצעת חוק האיגוח >> לחצו כאן.

הצעת החוק שואפת לפתח את שוק האיגוח בישראל, לעודד תחרות בשוק האשראי ולשפר את הקצאת ההון במשק הישראלי, תוך שמירה על יציבות פיננסית והגנה על משקיעים. משרדנו ממשיך לבחון את הצעת החוק ואת השלכותיה המשפטיות והרגולטוריות, ונשמח לעמוד לרשותכם במתן הבהרות ובבחינת השלכות החקיקה על פעילותכם.

מחלקת בנקאות ומימון, הרצוג פוקס נאמן