לקוחות, עמיתים וחברים יקרים,

משרד האוצר פרסם לאחרונה תזכיר חוק (להלן: "התזכיר") לתיקון פקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), שמטרתו להבהיר את אופן המיסוי של "נכסים דיגיטליים". המונח "נכסים דיגיטליים" כולל סוגים שונים של אסימונים (Tokens), כגון מטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין, שניתן להשתמש בהם לצורך תשלום או עסקאות חליפין, וכן אסימונים מבוזרים המייצגים זכויות לנכסים.

בדברי ההסבר של התזכיר מובהר כי השימוש בנכסים דיגיטליים נושא עמו סיכונים למערכת הכלכלית, לרבות הלבנת הון, התחמקות ממס, הונאות ועוד. זאת, לצד הזדמנויות לקידום טכנולוגיה בתחומים שונים. מטרת ההסדרה של פעילות הנכסים הדיגיטליים היא להבטיח ניהול נאות של הסיכונים הללו, תוך קידום ודאות רגולטורית לעסקים, למשקיעים ולצרכנים המעורבים או קשורים לנכסים הדיגיטליים.

להלן עיקרי התיקונים המוצעים לפקודה במסגרת התזכיר, אשר הינם חלק מרגולציה רחבה יותר של נכסים דיגיטליים שמקדמת ממשלת ישראל:

נכסים דיגיטליים הם נכס, לא מטבע

התזכיר מציע להוסיף לפקודה הגדרה של "מטבע זר", אשר תבהיר כי רק מטבע שהונפק על ידי גוף מדינתי שהוא בעל הסמכות המוניטרית על פי חוק במדינה זרה יוגדר כמטבע זר. הגבלה זו נועדה למנוע עמימות במקרים שבהם נכסים דיגיטליים לא הונפקו על ידי בנק מרכזי. במקרים כאלה, נכסים דיגיטליים לא ייחשבו כמטבע זר על פי הדין הישראלי (גם אם מטבעות אלה משמשים כהילך חוקי במדינה אחרת), ולכן יחידים לא ייהנו מפטור ממס בגין שינויים בערך הנכס הדיגיטלי, ונישומים שאינם תושבי ישראל לצרכי מס לא יהיו זכאים לפטור בשל עליית ערך הנכסים לו היו עשויים להיות זכאים אילו הנכסים הדיגיטליים היו מוגדרים כמטבע חוץ. ההגדרה הזו עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט המחוזי אשר קבעה כי ביטקוין אינו נחשב למטבע לצורכי מס.

מיסוי רווחי הון מנכסים דיגיטליים

התזכיר מציע לתקן את הפקודה בנוגע לרווחי הון הנובעים ממכירה או מימוש של נכסים, באמצעות הוספת הגדרה ל"נכס דיגיטלי". על פי ההצעה, "נכס דיגיטלי" יוגדר כנכס המהווה ייצוג דיגיטלי של ערך או זכות, הניתן להעברה ולאחסון באופן דיגיטלי, והעושה שימוש בטכנולוגית רישום מבוזר (Decentralized Ledger Technology), או בטכנולוגיה דומה לרישום או שמירת מידע. הגדרה זו לא תכלול את מטבע השקל, ניירות ערך וכל מטבע חוץ שהונפק על ידי בנק מרכזי.

מטרת השינוי היא להבהיר שנכסים דיגיטליים מהווים נכסי הון, דבר התואם את עמדת רשות המיסים כפי שפורסמה בחוזר משנת 2018. המשמעות היא למעשה שכל מכירה של נכס דיגיטלי על ידי יחיד תחויב במס רווח הון בשיעור של 25%, אלא אם הפעילות תסווג כהכנסה מעסק לצורכי מס. כמו כן, מכירת נכס דיגיטלי על ידי חברות תחויב במס רווח הון, אשר כיום שיעורו הינו 23%.

כללי מקור חדשים

עוד מוצע בתזכיר לתקן את הפקודה כך שתבהיר את כללי המקור החלים על רווחי הון הנובעים ממכירת נכס דיגיטלי. בהתאם לתזכיר, יחולו כללי המקור הבאים:

1. אם מוכר הנכס הדיגיטלי היה תושב ישראל לצורכי מס בעת רכישת הנכס הדיגיטלי: רווח ההון ממכירת הנכס יהיה חייב במס בישראל. זאת, בניגוד למשטר הרגיל של מס יציאה החל בישראל, אשר מחייב בתשלום מס בישראל רק את רווח ההון המיוחס לתקופה בה הנישום היה תושב ישראל. כלל מקור זה מעורר שאלות לגבי תוקפו בשים לב לכללי המיסוי הקבועים באמנות למניעת כפל מס, במקרים בהם המוכר הינו תושב של מדינה עמה לישראל יש אמנה שכזו.
2. אם הנכס הדיגיטלי משקף זכות, במישרין או בעקיפין, לנכס הממוקם בישראל, החלק מרווח ההון המיוחס לנכס בישראל יחויב במס, גם אם הנכס הדיגיטלי עצמו ממוקם מחוץ לישראל.
3. אם הנכס הדיגיטלי משקף, במישרין או בעקיפין, זכות בחבר בני אדם תושב ישראל, רווח ההון הנובע מהמכירה יהיה חייב במס בישראל.

התזכיר טרם התקבל כחוק. אנו נעדכן אתכם בהתפתחויות בנושא זה. אנו עומדים לרשותכם בכל הנוגע לעסקאות קיימות או מתוכננות אשר כוללות נכסים דיגיטליים, ונשמח לענות על כל שאלה בנוגע להליך החקיקה ולתזכיר.

בברכה,

הרצוג פוקס נאמן, מחלקת מיסים.