תיקון לחוק חדלות פירעון – מתן אפשרות לעיכוב הליכים נגד תאגיד לצורך אישור הסדר חוב ללא מינוי בעל תפקיד חיצוני המחליף את הנהלת החברה

לקוחות וידידים יקרים,

ביום 4.3.2021  פורסם תיקון חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) התשפ"א-2021 ("הוראת השעה"). הוראת השעה תיכנס לתוקף ביום 18 במרץ 2021.

הוראת השעה קובעת מסלול ייחודי המאפשר לתאגידים וליחידים לבקש מבית המשפט עיכוב הליכים כנגדם לתקופה של עד שלושה חדשים (עם אפשרות הארכה בחודש אחד נוסף), לצורך אישור הסדר חוב. זאת ללא מינויו של בעל תפקיד חיצוני אשר יחליף את הנהלת החברה.

בכך פותחת הוראת השעה מסלול חדש בעל יתרונות רבים ואשר לא היה קיים עד כה בישראל, עבור חברות הנמצאות בקשיים כלכליים שבמסגרתו ינתן להם מרווח נשימה לצורך גיבוש הסדר חוב. יחד עם זאת מציבה הוראת השעה גם אתגרים לא מבוטלים עבור הגופים הפיננסיים, הספקים ונותני השירותים הפועלים מול תאגידים אלו.

הוראת השעה תעמוד בתוקפה למשך שנה, אך ניתן יהיה להאריכה לשתי תקופות נוספות של עד חצי שנה כל אחת ("התקופה הקובעת").

להלן עיקרי הוראות הוראת השעה ביחס לעיכוב הליכים נגד תאגידים תחת התיקון לחוק חדלות פירעון:

• תאגיד רשאי להגיש לבית המשפט, במהלך התקופה הקובעת, בקשה לעיכוב הליכים לצורך גיבוש ואישור הסדר חוב לתקופה של עד שלושה חודשים. בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על חודש נוסף.

• על הבקשה לכלול, בין היתר, תכנית עסקית מפורטת שתפרט את אופן הפעלת התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים (ובכלל זה הכנסות והוצאות צפויות, תכנון עסקי והפעולות הנחוצות לשם הפעלת התאגיד), מתווה ראשוני להסדר החוב ופירוט האמצעים למימון הוצאות הפעלת התאגיד.

• עיכוב ההליכים אינו מותנה בכך שהקשיים הכלכליים אליהם נקלע התאגיד נובעים ממשבר הקורונה, אך על התאגיד לצרף לבקשת עיכוב ההליכים דוחות כספיים מבוקרים לשנת 2019, במידה וישנם. דוחות אלו נועדו לשקף את מצבו של התאגיד קודם לפרוץ משבר הקורונה, ובית המשפט ייתן לכך משקל בהחלטתו.

• בית המשפט יורה על עיכוב הליכים אם מצא שהוא נדרש לשם גיבוש הסדר חוב; אין חשש כי ההפעלה תפגע בנושים ויש אמצעים למימון ההפעלה עד לאישור הסדר.

• עם אישור בקשת העיכוב: (א) לא יפרעו חובות התאגיד מנכסי התאגיד; (ב) יעוכבו ההליכים המשפטיים, עיקולים והליכי הגביה נגד התאגיד, לרבות הליכי מימוש של נכסים משועבדים;  (ג) התאגיד לא יהיה רשאי להוציא מרשותו נכסים, למכרם או לשנות מצבם  שלא במהלך העסקים הרגיל אלא באישור בית המשפט. 

• במהלך תקופת עיכוב ההליכים, סמכויותיהם של האורגנים בתאגיד נותרות על כנם, ללא החלפתה של שדירת הניהול בבעל תפקיד חיצוני.
• במקרים חריגים, בית המשפט מוסמך אף לעכב הליכים כנגד צדדים שלישיים, כדוגמת בעלי שליטה ונושאי משרה בתאגיד.

• עם מתן הצו לעיכוב ההליכים ימונה לתאגיד מנהל הסדר שתפקידו הבטחת ניהולו התקין של ההליך, שמירת נכסי התאגיד וסיוע בגיבוש הסדר החוב. עיקר סמכויותיו של מנהל ההסדר הן סמכויות בקרה ופיקוח, כדלהלן:
  • ​מנהל ההסדר ישתתף, ככלל, בכל ישיבות הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו והוא זכאי לקבל כל מידע שחבר דירקטוריון רשאי לקבל.
  • על התאגיד למסור למנהל ההסדר מידע מוקדם אודות פעולות או עסקאות הדורשות את אישורו של בית המשפט, ולצרף את עמדת מנהל ההסדר לבקשה לבית המשפט.
  • על התאגיד לדווח למנהל ההסדר מידי חודש על ההוצאות וההכנסות שהוצאו באותו החודש ועל ההוצאות וההכנסות הצפויות בחודש הקרוב.
  • על התאגיד לדווח למנהל ההסדר באופן שוטף על פעילותו בהתאם לתכנית ההפעלה ועל כל שינוי או חריגה מהותיים ממנה.
  • למנהל ההסדר סמכות לפנות בדיווח לבית המשפט ולבעלי העניין במקרה בו הוא סבור כי התאגיד מתכוון לבצע פעולה הפוגעת בתאגיד או בבעלי העניין בהסדר החוב או במקרה והוא נוכח שחדלו להתקיים איזה מן התנאים למתן צו עיכוב הליכים.

• בתקופת עיכוב ההליכים התאגיד ימשיך לפעול במהלך העסקים הרגיל בלבד, רק כדי לאפשר את המשך קיומו כעסק פעיל עד גיבוש הסדר חוב, ובהתאם לתכנית ההפעלה שאישר בית המשפט. התאגיד אינו רשאי לבצע עסקאות חריגות או עסקאות הטענות אישורים מיוחדים או לחלק דיבידנד  – ללא אישור בית המשפט.

• על מנת לאפשר לתאגיד להמשיך ולפעול במהלך תקופת העיכוב, הקנה החוק לתאגיד את האפשרות לאכוף על צדדים שלישיים, בכפוף לתנאים מסוימים, את המשך קיומם של חוזים שכרתו עם התאגיד, אף אם הופרו בידי התאגיד קודם לעיכוב ההליכים. בנוסף, החוק אפשר לתאגיד להתקשר בחוזה לנטילת אשראי הדרוש לפעילות בתקופת העיכוב שיזכה לעדיפות כהוצאות הליכי חדלות פירעון.

• על התאגיד לפרסם בתקופת עיכוב ההליכים לצד שמו, בכל פרסום שעניינו הצעה לציבור לרכוש מוצרים או שירותים את המילים "בעיכוב הליכים בתקופת מצב חירום בשל נגיף הקורונה".

• במקרה בו ניתן צו לפתיחת הליכים נגד התאגיד בעקבות בקשה שהוגשה בטרם שהסתיים עיכוב ההליכים, יראו את מועד ההחלטה על עיכוב ההליכים כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי אותו חייב וכל הוצאות הליכי עיכוב ההליכים יקבלו עדיפות בפירעון החובות וייחשבו כהוצאות הליכי חדלות פירעון.

הוראות דומות לאלו האמורות נקבעו גם ביחס להליכי חדלות פירעון של יחידים, תוך התאמתם למאפייני הליכי חדלות פירעון של יחידים.

הוראת השעה משנה באופן מהותי את נקודת האיזון הנוכחית במערך היחסים בין הנושים לבין התאגיד החייב ומאפשרת לחייב לקבל הגנה מפני נושיו, ללא "תג המחיר" של איבוד השליטה על החברה. כאמור לעיל, הוראת השעה מהווה חלון הזדמנויות ייחודי עבור חברות בקשיים, אך מנגד גם מציבה אתגר וסיכון לא מבוטלים עבור נותני האשראי ויתר הנושים של התאגיד.

אנו נשמח לעמוד לרשותכם לכל שאלה או הבהרה.

הרצוג פוקס נאמן